חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

  תגידי, כשאת קצת חולה או סתם מצוננת, מה את אומרת?: "אני לא מרגישה טוב"  או  "אני מרגישה לא טוב"? חשבת פעם על ההבדל בין השניים? המשפט הראשון מכיר בכך שיש "טוב" אלא שהוא לא מורגש כל כך כעת, עם כל הצינון והטישו. והמשפט השני לעומתו מדגיש את זה שיש "לא טוב" וזו ההרגשה הכללית. לא זו הבמה לדון מי מבין השניים תקין יותר לשונית (יום השפה העברית היה כבר בשבוע שעבר) אלא רק נציין שיש כאן הבדל בין שתי תפיסות עולם, המסתכמות בשתי מילים: *הכרת הטוב.* בפרשתינו , פרשת וארא, עשרת המכות מתחילות עם מכת דם. ומי נבחר להכות את היאור?  אהרון. היינו מצפים שמשה רבינו, המנהיג, הוא זה שיחולל את המכה הראשונה בפני פרעה, לא חבל לפספס את הופעת הבכורה?!  הרי אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני! אלא שרש"י מסביר לנו שמשה רבינו לא היכה את היאור מפני הכרת הטוב כלפי היאור על שהסתיר אותו כשהיה תינוק בתיבה. רגע , רגע! הרי  ליאור אין רגשות, אין מחשבות ובטח שלא רצונות. אז למה לנו להכיר לו טובה?! אלא שהכרת הטוב היא קודם כל כדי לחנך את עצמנו. שלא נהיה כפויי טובה.  שלא נתרגל לקבל את הטוב כמו...

  אשתו זו ביתו "הגעתם לבית כשהבית לא בבית" , כך ענה לנו המארח שלנו, בעל הבית אליו הגענו אחרי נסיעה ארוכה ארוכה. "מה זאת אומרת הבית לא בבית?" שאלנו. "בדיוק היום אשתי נסעה לטיול שנתי עם הכיתה שלה, כך שהבית לא בבית"... השבת אנו מתחילים לקרוא בשעה טובה את *חומש שמות,* ספר הגלות והגאולה. הפרשה, פרשת שמות, פותחת בירידת יעקב אבינו וכל משפחתו למצרים "איש וביתו באו מצרימה". אך מה זאת אומרת "איש וביתו"? האם כל אחד ירד עם הבית שלו מקופל בארגזים?! אלא שכוונת התורה לומר שכל הבנים של יעקב ירדו למצרים נשואים! איש וביתו, איש ואשתו , ממש כמו בתיבת נח. ומדוע התורה טורחת לציין זאת שאין יותר רווקים ורווקות בבית יעקב, ערב היציאה למצרים? אולי כדי ללמדנו את הכוח שיש לזוגיות ממוסדת, לבית בישראל. איש וביתו= איש ואשתו, כי האישה היא היא הבית, היא המקום החם והבטוח בעצם היותה. אישה יקרה, ראי כמה כוח יש לך בהיותך הבית! גם אם את לא יודעת לבשל ולאפות 100%,  וגם אם הבית שלך לא מבריק 7\24, את נותנת זהות לבני ביתך מעצם היותך- רעיה, אמא. את המקום הכי הבטוח בעולם וממך תבוא...

    לא לחכות לרגע האחרון... עמנואל מורנו, סגן אלוף  מסיירת מטכ"ל היה הקצין הבכיר ביותר שנפל במלחמת לבנון השנייה.  זמן לא רב לפני נפילתו, עמנואל ואחד מחבריו שוחחו על האפשרות שטיל יפגע במסוק. "מה תעשה אם ישארו לך 5 שניות לחיות" שאל עמנואל את חברו. "אני משער שאהיה מאוד עצוב, מפוחד, אני אעצום עיניים, אחכה שזה ייגמר כמה שיותר מהר ובלי כאב".  עמנואל חשב רגע ואמר: "מה שאני אעשה וזה גם מה שאתה צריך לעשות זה להגיד שמע ישראל."  חברו הסתכל עליו ואמר "מה זה ייתן לך? הרי בכל זאת שנייה אחרי כן המסוק יתרסק וכולנו נמות." *אז אמר לו עמנואל משפט שמלווה אותו עד עכשיו:* "אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש בשניות אלה משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, *משמע שלכל החיים שלו יש משמעות!!!* אנחנו לא חיים בשביל לספק את היצרים, או ליהנות ולחיות את הרגע, אלא החיים הם שלב נוסף בדרך אל השלב הבא". *בפרשתנו,* יעקב אבינו נפרד מבניו לפני פטירתו, ומברך אותם. החיים של יעקב היו לא קלים, והוא גם אומר את זה לפרעה מלך מצרים. אך במקום להיפרד מהעולם הזה בכעס וב"טרי...

שכינה בינהם כל זוג אוהב העומד תחת החופה או להבדיל זוג שמגיע לרבנות כדי "לפרק את החבילה" ודאי יסכים עם מאמר הכתוב : "איש ואישה זכו -שכינה ביניהם, לא זכו -אש אוכלתם" , ומדוע? כי בשני הקצוות הללו, נישואין וגירושין,  מורגש ביותר עניין ה"זכייה", אם זכית והשלום שוכן בביתך, אז באמת זכית בפיס! שכינה בינכם. אך אם לא זכית לצערך והשלום נעדר מהזוגיות שלכם,  את עלולה לחוש איך האש אוכלת בקירות הבית, אש אוכלתם. *אך מהי אותה "זכייה" שמכניסה שכינה הביתה?* בפרשתנו , פרשת "ויגש", מגיע לסיומו סיפור מכירתו של יוסף עם התגלותו לאחיו כמושל מצרים. אך באמת השיא הגיע מיד אחרי -  במפגש המרגש עם האב האהוב, יעקב.  יעקב שבמשך 22 שנה התאבל על בנו זוכה סוף סוף לראות את יוסף חי ורוח הקודש שב אליו כבראשונה. ותחיי רוחו. אך מה גרם לשכינה להסתלק ממנו במשך כל אותם שנים שיוסף היה במצרים? מסביר האלשיך הקדוש שהעצבות היא זו שהרחיקה את השכינה מיעקב! ומה גרם לה לחזור? השמחה! אז  את רוצה לדעת מהי אותה "זכייה" שגורמת לשכינה לדור בניכם? החיוך שלך, המבט הרך בעיניים, השמחה של...

  לרגל שבת חנוכה נפתח השבוע בשאלה קצת מוזרה: האם לצמד המילים "איזה שבר" היית מצמידה זעקת שבר, או שמא דווקא היית קוראת בגיל: "שבר? הידד!!!" ובקיצור- האם שבר  זה טוב או רע? בפרשתנו, פרשת מקץ, יוסף עולה לגדולה ובזכותו יש מה לאכול במצרים בעוד כל הארצות שמסביב סובלות חרפת רעב. והנה, הבשורה על השפע האצור במחסני מצרים עושה לה כנפיים ומגיעה עד לבית יעקב שבארץ ישראל. וכיצד קוראים לבשורה טובה זו ? שֶׁבֶר!!  יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם!  וכשרוצים בני יעקב ללכת למצרים לקנות אוכל, הם לא אומרים "לקנות" וגם לא "לרכוש"... הם אומרים "לִשְׁבֹּר"! וכיצד מתרגם התרגום יונתן את המילה שבר? לא פחות ולא יותר... _"עִיבּוּרָא"_ - עיבור!  כי שבר אינו התרסקות וצניחה - אלא התהוות וצמיחה. כמו עובר קטן שמתחיל להתרקם בסתר, כך השבר הופך לבשורה, והמַשְׁבֵּר לִמְבַשֵּׂר. בחג חנוכה נשברו הרבה כדים. רק כד אחד נותר שלם וטהור, חתום בחותמו של הכהן הגדול... אך מה צמח מתוך השבר הנורא? מתוך כל ההרס? *נס.* נס מציאת פח השמן שהספיק לשמונה ימים. אך מוסיף ואומר רבי יהודה אריה ל...

אמון מצמיח חשבתן פעם למה הסופגניות מחכות לנו במאפייה יום אחרי שמחת תורה?  כי אין שום חג חוץ מחנוכה שיאיר לנו את החורף מלבדו, וכמה טוב שחג חנוכה מגיע בדיוק בזמן! הזמן בו הימים מתקצרים, השמש שוקעת מוקדם ומשאירה אותנו ספונים בבתים מ-5 אחר הצהריים. ואז הוא מגיע, אור קטן מבצבץ בחלונות הבית , ומזכיר לנו שמעט מן האור דוחה הרבה מהחושך. אפשר לומר שזו התמצית של חייו של יוסף הצדיק, המופיע בפרשתנו, פרשת וַיֵּשֶׁב. *מה הוא לא עבר, יוסף הצדיק?*  הוא התייתם בגיל צעיר מאמו האהובה, האחים שלו שנאו אותו וזרקו אותו לבור, הוא נמכר כעבד למצרים - אומה שטופת זימה, ושם נזרק שוב אך הפעם לכלא, בעקבות עלילה שפלה שרקמה סביבו אשת אדונו. מה היינו מצפות מאדם כזה שעבר *לבד*  מסכת ייסורין כזו ועוד בגיל כל כך צעיר? לא הרבה. אך מה בסופו של דבר יוצא ממנו? לא פחות מיוסף הצדיק, שעד היום צדקתו עומדת לנו. כי מה היה ליוסף הצדיק? אור קטן שהאיר הרבה מהחושך *אדם אחד שהאמין בו, אבא שלו.* מגיל קטן יוסף ידע שאבא אוהב אותו הכי בעולם, שאבא מאמין בו. והאמון הכל כך גדול הזה עמד ליוסף בשעת מבחן - *דמות דיוקנו של אביו נראתה ...

  שמעתי פעם מתלמיד חכם שאמר, שגיל ההתבגרות הוא כמו ים סוער וההורים צריכים ללמוד להוריד את הראש כשבא גל גדול, אחרת הוא יתנפץ לנו בפנים... עצה טובה , אך לא תמיד קל ליישם אותה. לא פעם המתבגר לוחץ בדיוק על  הנקודה הרגישה שלנו ובמקום להבליג ולתת לסערה לעבור, אנחנו מרימים את הראש, מוכיחים את הנער ואז הגל מתנפץ לנו בפנים ומותיר אותנו המומים ורטובים... מדמעות.  בפרשתנו, פרשת וישלח, יעקב אבינו מלמד אותנו שיעור מאלף בחינוך מתבגרים, סביב פרשיית דינה ושְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר. למי שלא זוכרת, דינה בת יעקב יוצאת לראות בבנות הארץ, ושם, ברחוב, פוגש אותה שכם בן חמור, *אונס אותה , מתאהב בה ומבקש את ידה.* נשמע הזוי, לא?! לאבא שלו, חמור, זה דווקא נשמע די הגיוני, עד כדי כך שהוא פונה ליעקב ומבקש את ידה. *האחים של דינה - שמעון ולוי* - כואבים מאוד את כאבה של אחותם, ובמרמה *נוקמים את נקמתה והורגים את כל אנשי שכם.* יעקב אבינו נבהל מהסיטואציה ואומר *"עֲכַרְתֶּם אֹתִי!"* מה עשיתם?! אנחנו חדשים בארץ הזו, ובקלות יושבי הארץ יכולים להרוג אותנו! אך שמעון ולוי לא שותקים ועונים לו: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחו...

*קשר משפחתי עם מי קל לך יותר להסתדר? עם חברה או בת משפחה? יש שיגידו שקשר חברי קל יותר לתחזק כי לא תופסים אותו כברור מאליו, וההשקעה ניכרת בהתאם,  ואילו קשר משפחתי נתפס לא פעם כקשר טבעי וברור מאליו מה שיוצר לא פעם מתחים מתחת (או מעל) לפני השטח...  אז איך בכל זאת לומדים לייקר קשר משפחתי?  את זאת ניתן ללמוד מאימותנו המיוחדות - רחל ולאה.  בפרשתנו, פרשת ויצא, אנו פוגשים מערכת יחסים מופלאה בין שתי אחיות - רחל ולאה.  כידוע, שתיהן נישאו ליעקב אבינו מה שעלול היה להוליד קנאה ותחרות, אך המציאות מראה אחרת- שתיהן דואגות זו לזו ממש כמו...  *אחיות* זה התחיל עם רחל, שסיכמה מראש סימנים עם יעקב לפני החתונה, שמא יחליף אביה הרמאי אותה באחותה, אך כשסוף סוף הגיע הרגע לעמוד תחת החופה,  מסרה את הסימנים לאחותה כדי שלא תתבייש!  זה המשיך עם לאה שזכתה ללדת שישה בנים ליעקב כאשר אחותה רחל עוד לא זכתה עדיין להריון אחד. והנה כשלאה מתעברת היא מתפללת שהעובר שברחמה יהפוך לבת ולא יהיה בן, כדי שאחותה לא תתבייש!  ומדוע?  לאה ידעה ברוח הקודש שליעקב עתידים להיוולד 12 שבטים מ-4...

  כלה וחמות מגיל 3 את חולמת להיות כלה, אך כשזה קורה סוף סוף והנה ב"ה התחתנת, המושג "כלה" יתאר מעתה את הקשר שלך ל... *חמתך!*  הפלא הגדול הוא שבספר בראשית אין שום תיאור של מערכת יחסים בין כלה לחמותה. שהרי לכל האמהות שלנו לא הייתה באמת הזדמנות להיות בקשר עם החמות! *ומדוע?*   עם הופעת אברהם ושרה בפרשת לך לך הם כבר לא היו בארץ מולדתם ומאליו אין חמות ברקע.  כשיצחק התחתן עם רבקה, שרה אימו כבר נפטרה ורבקה נכנסה לבית ריק (ומלא ברכה).  ואף יעקב נשא את לאה ורחל בחו"ל ושהה איתן שם שנים רבות, ללא קשר עם בית הוריו. אך עדיין בפרשתנו אנו מוצאים ביטוי חריף המתאר את הרצון העז של החמות *לכלה טובה באמת.* אחרי שיעקב מקבל את הבכורה, עֵשָׂו זועם ומתכנן נקמה. על כן רבקה אימנו שולחת את יעקב לימים אחדים לחרן עד יחלוף הזעם, עד אשר ישכח עֵשָׂו את חמתו, רוגזו. אך מיד לאחר מכן, רבקה מבינה שאם יעקב יחזור לארץ כנען כרווק, הוא עלול להתחתן עם בת הארץ ולזאת *היא ממש לא מסכימה!* עד כדי כך שהיא מואסת בחייה ובלבד שלא תהיה לה כלה מבנות חת. *"קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת".* המדהים הוא ...

  בחירת בן זוג חשבת פעם מה הכי חשוב בבן זוג? היופי או האופי? הכושר או היושר? הלב טוב או הלפ-טופ? או שמא כולם ביחד?! ולמה בכלל צריך להכריע כל הזמן מה יותר חשוב, וכי אי אפשר למצוא מישהו אחד מושלם, שכולל את כל המעלות הטובות בתוכו? בפרשתנו, אברהם אבינו מחפש כלה ליצחק בנו. אליעזר עבדו נבחר לשליחות המיוחדת והתורה מתארת בפירוט רב את התהליך של החיפוש אחרי הכלה המיועדת.  בתהליך החיפוש של אליעזר ניתן ללמוד לחיינו אנו כיצד לבחור בת או בן זוג. אליעזר לא מחפש את הכלה הכי יפה, עשירה או חכמה. *הוא מחפש את בחורה בעלת חסד:* מי שתסכים להשקות אותו וגם לשאוב לגמליו. ללמדנו שכאשר רוצים לבנות בית יציב ונאמן יש לעשות סדר עדיפויות מה חשוב ומה פחות, מה העיקר ועל מה אפשר לוותר.  אליעזר ידע שמי שתתחתן עם יצחק נכנסת לבית גדול של חסד והכנסת אורחים, ובלי הכישרון הזה והרצון הזה לעשיית חסד בגדלות בלי חשבונות של עייפות, עצלנות או חשש מנצלנות, אין לכלה, חכמה, עשירה או יפה ככל שתהיה, מה לעשות בבית *אברהם אבינו.* *"גומלי חסדים"* הוא אחד מהסימנים המייחדים אותנו כאומה על פני שאר העמים, ואולי אחת הסיבות לכך הי...

  בני זוג הגיעו ליועץ נישואין. הבעל התחיל מיד להתלונן "אשתי עושה כך וכך..." אמר לו היועץ : "אתה צודק." כעסה האישה : "כן?! הוא צודק ?! הרי הוא עושה כך וכך...!"  אמר לה היועץ: "גברת, את צודקת." תמה הסטאז'ר: "מה , איך זה יכול להיות ששניהם צודקים?!" ענה לו היועץ: "גם אתה צודק..."  (הרב פנגר) יש אומרים שזוגיות היא כמו נסיעה בכביש - אם אתה רוצה להגיע ליעד בשלום  אל תהיה צודק, תהיה חכם. גם אם אתה בטוח ב100% שהאמת איתך , המחיר שתשלם עלול להיות גבוה מידי, אם לא תיקח בחשבון את ה"אמת" של הצד השני. אך האם נכון לוותר על האמת שלי רק כדי שלא תהיה התנגשות חזיתית עם בן הזוג? ועד כמה נדחית האמת מפני השלום ? בפרשתנו, פרשת וירא, מגיעים שלושה מלאכים לבקר את אברהם אבינו פתח אוהלו. יושבת שרה באוהל לשה ואופה עוגות לכבוד האורחים, והנה כאשר שומעת שרה שאחד המלאכים מבשר שבעוד שנה היא יולדת בן, צוחקת שרה בקרבה ואומרת: "הרי אדוני זקן, ואיך יתכן?!"  אך כאשר שואל הקב"ה את אברהם על דברי שרה, הוא לא מגלה לו שהיא אמרה שהוא זקן, אלא ...

  אחד הדברים שהכי זכורים לי משנות ילדותי, שלא לומר "צרובים", הוא צילום סוף שנה בגן, במשך 3 שנים. הצלם היה מגיע מחויך עם המצלמה הענקית שלו, ואני הייתי מתחבאת מאחורי הגן, מתביישת עד כלות מ"החשיפה" . לא שהיה משהו פרובוקטיבי בצילומים ההם, אלא שאצלי, הילדה הקטנה בגן, החשיפה לעיניי צלם  זר (וממש גבוה!), ממש לא התאימה לנפשי הילדותית. מאז עברו שנים, ועדיין הסיטואציה ההיא מעלה בי מחשבות על החצנה, על הסתרה ומה שביניהם. *בפרשתנו, פרשת לֶךְ לְךָ, אנחנו נפגשים עם הפחד של אברהם מחשיפת יופייה של אשתו לעיניי המצרים. המצריִים אז, היו ידועים בתאוות העריות שלהם, "ברדיפת השמלות" שלהם, ומה עשה אברהם? החביא את אשתו בתיבה, וכך ירד למצרים מפני הרעב. אך הפלא הגדול הוא שרק אז, ערב הירידה לארץ זרה, אברהם קלט כמה יפה שרה אשתו. "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ". *מה, לא ראית את זה עד עכשיו?!* אחד הפירושים שמביא רש"י לשאלה הזו, היא שבאמת זמן רב אברהם ידע ששרה אשתו מאוד מאוד יפה, אלא ש"הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יופייך" ולשמור אותו מכוס...