וישלח

 שמעתי פעם מתלמיד חכם שאמר, שגיל ההתבגרות הוא כמו ים סוער וההורים צריכים ללמוד להוריד את הראש כשבא גל גדול, אחרת הוא יתנפץ לנו בפנים...

עצה טובה , אך לא תמיד קל ליישם אותה.

לא פעם המתבגר לוחץ בדיוק על  הנקודה הרגישה שלנו ובמקום להבליג ולתת לסערה לעבור, אנחנו מרימים את הראש, מוכיחים את הנער ואז הגל מתנפץ לנו בפנים ומותיר אותנו המומים ורטובים... מדמעות. 

בפרשתנו, פרשת וישלח, יעקב אבינו מלמד אותנו שיעור מאלף בחינוך מתבגרים, סביב פרשיית דינה ושְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר. למי שלא זוכרת, דינה בת יעקב יוצאת לראות בבנות הארץ, ושם, ברחוב, פוגש אותה שכם בן חמור, *אונס אותה , מתאהב בה ומבקש את ידה.*

נשמע הזוי, לא?!

לאבא שלו, חמור, זה דווקא נשמע די הגיוני, עד כדי כך שהוא פונה ליעקב ומבקש את ידה. *האחים של דינה - שמעון ולוי* - כואבים מאוד את כאבה של אחותם, ובמרמה *נוקמים את נקמתה והורגים את כל אנשי שכם.* יעקב אבינו נבהל מהסיטואציה ואומר *"עֲכַרְתֶּם אֹתִי!"* מה עשיתם?! אנחנו חדשים בארץ הזו, ובקלות יושבי הארץ יכולים להרוג אותנו! אך שמעון ולוי לא שותקים ועונים לו: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?" *אחותנו היא לא הפקר!!!*

ומה יעקב עונה? הוא לא עונה. הוא נותן להם לומר את המילה האחרונה.

יעקב אבינו מבין את המניע למעשה הקשה שהאחים עשו-שמירה על כבוד אחותם,

אך עדיין הוא לא שוכח את החשבון הבלתי סגור בחינוכם, הרי הם סיכנו במעשיהם משפחה שלימה, עם שלם.

ומתי הוא כן סוגר איתם חשבון? ביום האחרון של חייו. רק אז הוא מוכיח אותם. ולמה? עונים המפרשים, *שבזמן אמת יעקב לא רצה לאבד את המתבגרים שלו, הוא ידע שתוכחה מגולה תרחיק אותם ממנו,* ואז ההפסד שלנו יהיה כפול ומכופל, ורק אחרי שנים הוא מרשה לעצמו להוכיח אותם.

הבה ניקח מוסר מיעקב אבינו, ונלמד איך לגשת אל המתבגרים שלנו, בתבונה, באיפוק ובהסתכלות רחבה, כי לפעמים עדיף להפסיד בקרב אך *לנצח במלחמה - המלחמה בלהשאיר אותם קרובים לבית.*

שבת שלום ומבורך!

---

הילה ג'ורנו, ערד