פרשת וארא

 תגידי, כשאת קצת חולה או סתם מצוננת, מה את אומרת?: "אני לא מרגישה טוב"  או  "אני מרגישה לא טוב"? חשבת פעם על ההבדל בין השניים?

המשפט הראשון מכיר בכך שיש "טוב" אלא שהוא לא מורגש כל כך כעת, עם כל הצינון והטישו. והמשפט השני לעומתו מדגיש את זה שיש "לא טוב" וזו ההרגשה הכללית.

לא זו הבמה לדון מי מבין השניים תקין יותר לשונית (יום השפה העברית היה כבר בשבוע שעבר) אלא רק נציין שיש כאן הבדל בין שתי תפיסות עולם, המסתכמות בשתי מילים: *הכרת הטוב.*

בפרשתינו , פרשת וארא, עשרת המכות מתחילות עם מכת דם. ומי נבחר להכות את היאור?  אהרון. היינו מצפים שמשה רבינו, המנהיג, הוא זה שיחולל את המכה הראשונה בפני פרעה, לא חבל לפספס את הופעת הבכורה?!  הרי אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני!

אלא שרש"י מסביר לנו שמשה רבינו לא היכה את היאור מפני הכרת הטוב כלפי היאור על שהסתיר אותו כשהיה תינוק בתיבה.

רגע , רגע! הרי  ליאור אין רגשות, אין מחשבות ובטח שלא רצונות. אז למה לנו להכיר לו טובה?! אלא שהכרת הטוב היא קודם כל כדי לחנך את עצמנו.

שלא נהיה כפויי טובה. 

שלא נתרגל לקבל את הטוב כמובן מאליו. שהכול מגיע לנו ומישהו חייב לנו משהו.

ונחתום בסיפור: _הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה_  הייתה מזמינה ירקות ופירות מהירקן השכונתי. על דף ההזמנה הייתה קודם כל רושמת : "תודה רבה" , אח"כ מוסיפה עוד כמה ברכות מלבבות לירקן ורק אח"כ כותבת מה שהיא צריכה. שאלו אותה " הרבנית, למה את כותבת לו כך כל שבוע?" והיא ענתה: "מה השאלה? הרי יהודי צריך להכיר טובה!..." והוסיפה: "הוא עובד כל כך קשה. כשאני מכירה לו טובה וכותבת לו מילים אלו , זה נותן לו כח ושמחה".

שנזכה להרגיש בטוב, להכיר בטוב ולתמלל אותו לסובבים! שבת שלום ומבורך! 

---

 הילה ג'ורנו, ערד