פרשת שמות

 אשתו זו ביתו

"הגעתם לבית כשהבית לא בבית", כך ענה לנו המארח שלנו, בעל הבית אליו הגענו אחרי נסיעה ארוכה ארוכה.

"מה זאת אומרת הבית לא בבית?" שאלנו.

"בדיוק היום אשתי נסעה לטיול שנתי עם הכיתה שלה, כך שהבית לא בבית"...

השבת אנו מתחילים לקרוא בשעה טובה את *חומש שמות,* ספר הגלות והגאולה. הפרשה, פרשת שמות, פותחת בירידת יעקב אבינו וכל משפחתו למצרים "איש וביתו באו מצרימה". אך מה זאת אומרת "איש וביתו"? האם כל אחד ירד עם הבית שלו מקופל בארגזים?!

אלא שכוונת התורה לומר שכל הבנים של יעקב ירדו למצרים נשואים! איש וביתו, איש ואשתו , ממש כמו בתיבת נח.

ומדוע התורה טורחת לציין זאת שאין יותר רווקים ורווקות בבית יעקב, ערב היציאה למצרים? אולי כדי ללמדנו את הכוח שיש לזוגיות ממוסדת, לבית בישראל. איש וביתו= איש ואשתו, כי האישה היא היא הבית, היא המקום החם והבטוח בעצם היותה.

אישה יקרה, ראי כמה כוח יש לך בהיותך הבית! גם אם את לא יודעת לבשל ולאפות 100%, 

וגם אם הבית שלך לא מבריק 7\24, את נותנת זהות לבני ביתך מעצם היותך- רעיה, אמא.

את המקום הכי הבטוח בעולם וממך תבוא ברכה גדולה לעם ישראל כולו עד הגאולה השלימה.

שבת שלום ומבורך!

---

הילה ג'ורנו, ערד