חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

 27.8.2021, 15:02] Snir Elgabsi: *חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת כי תבוא* קרוב לוודאי *שהפחד הכי גדול שמקנן בליבו של אדם העמל מבוקר עד ערב* הוא שלכל העבודה שהוא משקיע, ולכל הטרחה שהוא טורח לא תהיה משמעות עבורו בסוף היום. ממש כמו הקללות בפרשתנו, פרשת כי תבוא, המתארות מצב עגום וכואב בו אדם מארס אישה אך לא זוכה להינשא לה, או נוטע כרם אך לא זוכה ליהנות מעמלו, כי *מישהו אחר בוצר את הפירות.* עצוב. *אפשר לומר שזה המכנה המשותף של הרבה קללות בפרשתנו* -הצער הרב על כך שהתחלת תהליך אך לא סיימת אותו, יצאת לדרך אך לא הגעת ליעד. וכשנשאל את עצמנו, על מה באו לנו כל הצרות הללו, על מה אנו סובלים כזה צער נורא ועוגמת נפש, נשמע את התורה לוחשת מקרן זווית - *"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב".* נכון, עבדת את ה', עמלת מבוקר עד ערב, אבל  לא עשית את זה בשמחה.  אולי עבדת , אך לא בטוב לבב, לא בלב שמח. *כי בעבודת ה'  לא מספיק רק לסמן "וי",* אלא יש ערך לדרך, ואם כבר יצאת לדרך, אז *תעשי אותה בשמחה,* אחרת לא תגיעי באמת ליעד. ולמה דווקא שמחה היא המדד לאיכ...

 19.8.2021, 19:40] Snir Elgabsi: *חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת כי תצא* לצאת על מנת להיכנס. *איך מכנים זוג שניפגש למטרת חתונה? "יוצאים".* מדוע דווקא מכנים את הפגישה שכל מטרתה היא להיכנס פנימה  בשם של "יציאה" ? הרי בלשון הסלנג, כשמישהו רוצה "להיכנס" במישהו אחר הוא "יוצא עליו"... וזה לא נשמע סימפטי במיוחד... בפרשתנו , פרשת כי תצא,  *גם המלחמה נקראת בשם יציאה!*  "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ.." אולי כדי לרמז לנו שבתחילת הדרך *כשבני זוג רק "יוצאים"* – הם עוברים תהליך של בירור כמו מלחמה- הוא מתאים לי ? אני מתאימה לו? האם אנו נושאים עיניים לאותו מקום ולא רק מסתכלים אחד לשני בעיניים?  *וזה השלב הראשון, יציאה למלחמה.* בהמשך הפרשה מופיע השלב השני- "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה"- נישואין! חשבתי לעצמי, *מדוע הנישואין נקראים בשם "לקיחה",* והרי הרבה יותר מתאים לקרוא לנישואין בשם "נתינה"?! אלא שלא תמיד "לקיחה" היא מילה גסה, במיוחד אם מדובר *בלקיחת דבר השייך לך.* ומה יעשה איש המוצא את אבדתו ?? לוקח או...

חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת שופטים מי מאיתנו לא הייתה רוצה *לדעת מה יהיה בעתיד?* מאוד נח שיש את מי לשאול עם מי כדאי להתחתן, איזו דירה לקנות , מה ללמוד בשנה הבאה, ומתי תיגמר כבר הקורונה?? הספק ביחס לעתיד הלא ידוע מכרסם כל חלקה טובה, ומדיר שינה מעיננו, ולעומת זאת כשהכול ידוע מראש, ובמיוחד כשיש מישהו שאומר לנו בדיוק מה יהיה איך ומתי, *קל לנו להתנהל בביטחון ובשלווה.* האמנם? בפרשתנו, פרשת שופטים, מופיע הפסוק הידוע שמבקש מאיתנו להיות תמימים. *תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה'אֱלֹהֶיךָ.* אל לנו לחקור אחר העתידות כפי שאומות העולם עושים. לא ללכת לקוראת בקפה ולא לפותחת בקלפים, כדי לדעת מה יילד יום. אנחנו , עם ישראל מצוּוִים להתהלך בתמימות עם ה' ולצפות לו, *לסמוך עליו.* אך מה יוצא לנו מזה? הרי בהרבה יותר קל לחיות כשהכול ידוע מראש. *אלא שישראל הם מעל המזל* ועבודת ה' שלנו, משפיעה ישירות על מה יהיה, איך ומתי, ולכן אף קוראת בקפה לא יכולה לחזות את הנס שמעשינו הטובים עתידים לחולל, *וכל התחזיות הקודרות הופכות ללא רלוונטיות* בהרהור תשובה אחד שלנו. אך אם נשים לב נגלה שמיד אחרי הפסוק "תָּמִים תִּהְיֶה...

חכמת נשים בנתה ביתה פרשת ראה מי מאיתנו  לא צריכה נופש אחרי הנופש? שתרים יד🤚  ומי לא מרגישה את התשישות המשביתה ביום ראשון אחרי שבת?! את בטח מבינה על מה אני מדברת. *מהרגע שהמילה נופש עולה, המנוחה היא ממך והלאה.* מתכננת מסלולים, אורזת תיקים, והכל כמובן בשביל "להחליף כוח". כך את מקווה לפחות. אך בפועל המנוחה אליה את כוספת אינה בהישג יד, או כמו שאומרים: *צדיקים אין להם מנוחה* לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. *לא בנופש הזה וגם לא בנופש הבא.* ואולי מנוחה היא לא מה שחשבת? בפרשתנו, פרשת ראה, מופיעות המילים "אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה" בהקשר לאיסור הקרבת קורבנות לה' בכל מקום אחר מלבד המשכן בשילה או המקדש בירושלים. ורש"י מפרש: הַמְּנוּחָה - זוֹ שִׁילֹה. הַנַּחֲלָה - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם.  ומהי שילה? שילה , היה מקום המשכן הזמני לפני בניית הקבע של המקדש בירושלים. אך אם שילה היה מקום זמני, ולא ה"פיינל" אז למה רש"י קורה לו "מנוחה"? *כנראה שהמנוחה לעולם תהיה רק שלב בדרך* - כמו המשכן בשילה - ולא יעד בפני עצמו. כמו אדם שנח בדרך כדי לאסוף כוח להמשך.  וא...

 30.7.2021, 15:43] Snir Elgabsi: *חכמת נשים בנתה ביתה פרשת עקב* מידי פעם עולים לכותרות (ולשבח) שמות של אנשים שצמחו מלמטה, שלא לקקו דבש והחיים שלהם, כמו שאומרים, לא היו תותים. אנשים שהכירו את קו העוני מקרוב, והצליחו, למרות הקשיים וכנגד כל הסיכויים. *אך אולי דווקא בזכות הקשיים הם צמחו להיות מה ומי שהם?!* בפרשתנו , פרשת עקב, משה רבנו סוקר בפנינו את הקורות אותנו במדבר, *ארץ ציה וצמאון,* ארץ בה אין זרע ואין מאכל מלבד מן היורד מהשמים. ואיך מכנה משה את מתנת המן, *הלחם הפלאי שירד אלינו מן השמים? - עינוי! ורעב!* "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ". הרי לא קל ללכת לישון עם מקרר ריק בלילה מתוך תקווה ואמונה שיהיה לחם בבוקר. אלא שלניסיון הזה יש תכלית, *לעינוי הזה יש מטרה,* והיא לטובתנו - "לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ". ומה היא אותה טובה שצומחת מהעוני ומהרעב? ממשיך משה רבנו ומסביר שהיה חסר לנו לחם במדבר רק *כדי שנבין שהעיקר בחיים זה לא הלחם!* ושהחיים שלנו הם הרבה יותר מאוכל טוב ובגדים יפים. *בדור השפע* בו ההתלבטות העיקרית בבוקר היא בין לחמניות, פיתות ולחם פרוס (רק תבחר) *קשה לעיתים לזכור ש...

 23.7.2021, 18:45] Snir Elgabsi: *חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת ואתחנן* "לרצות להיכנס לארץ למרות הקשיים" החופש הגדול הגיע ואיתו הילדים... 🥳 נגמרו הקייטנות וּבִין לילה את הופכת להיות השומר, המנהל, המורה, המנקה והצלצול, וכל זאת ועוד בלי משכורת, לפחות לא בעולם הזה...💰 להיות הבייביסטר הראשית של הילדים זו היא זכות שיש בצידה גם אחריות גדולה ולעיתים לא קלה. אך מפרשתנו , פרשת ואתחנן אנחנו יכולות לשאוב כח רב מהמנהיג הדגול של עם ישראל בתקופת המדבר- *מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.* *משה רבנו ממש התחנן להיכנס לארץ ישראל.* על אף כל הקשיים שהיו בדרך . יכול היה משה רבנו לומר: _עד כה עשיתי מספיק, ובאמת לא היה פשוט לשאת אתכם, עם ישראל היקר, ומעתה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן יכניס אתכם לארץ... ואני? הגיע זמני לנוח. *הוא לא אומר את זה.* מדוע? מפני שהוא יודע את המעלה הגדולה בכניסה לארץ על אף כל האתגרים שטומנת היא בחובה. הוא ממש מתחנן עד כדי כך שהקב"ה צריך לומר לו _"רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה"_ כי עוד תפילה אחת, עוד בקשה אחת ואתה באמת ניכנס. הוא כל כך רצה. לפעמים הקמת משפחה ו...

חכמת נשים בנתה ביתה פרשת דברים בכל מערכת יחסים סבוכה המגיעה עד משבר, עולה שאלת ה"צעד הראשון"-מי הראשון שיצעד לקראת השני וישבור את הקרח? לא קל להיות הראשון שמושיט את היד לשלום, בייחוד אם נראה שהצד השני ממש לא בעניין... רגע, רגע, מי אמר שהוא לא בעניין? מה גורם לך לחשוב כך? בפרשתנו פרשת דברים, בנאומו האחרון, משה רבנו מזכיר לנו את חטא המרגלים, אותו חטא שהשאיר את דור יוצאי מצרים למות במדבר. ממרחק של 40 שנה , משה רבנו חושף בפנינו את המחשבה שניקרה בראשנו עת שלחנו מרגלים לתור את הארץ, והמחשבה הזו היא לא אחרת מאשר... *שנאה!* המרגלים חשבו שריבונו של עולם שונא אותנו, ולכן בשנאתו אותנו חפץ הוא לתת לנו את ארץ ישראל, ארץ אוכלת יושביה, כדבריהם. הייתכן?! הרי הקב"ה טוב ומטיב לכל, ואיך אפשר לחשוב כך אחרי כל הניסים שעשה לנו בדרך?  אלא שרש"י במקום מסביר לנו עיקרון פסיכולוגי מרתק ואומר שמה שאתה חושב שהשני חושב עליך זה בעצם מה שאתה חושב עליו.  ובמילים אחרות:  *השנאה שמקננת בליבכם היא זו שגרמה לכם לחשוב שהוא שונא אתכם.* ערב תשעה באב, ערב החורבן, הוא זמן מצוין לניקיון חדרי הלב. את מרגישה ש...

חכמת נשים פרשות מַטּוֹת מַסְעֵי נראה לי שגם מי שאהבה פעם את החופש הגדול, בטח כבר פיתחה אליו אלרגיה אחרי שנת קורונה, שנה בה התמידים התבטלו ולא רק ביז' בתמוז. ומה הדבר שהכי קשה להורים כשאין שגרה? מה ממש יכול להוציא אנשים שפויים מהדעת? מריבות בין אחים.  לא פלא אם כך שבית המקדש נחרב על שנאת חינם בעיצומו של החופש הגדול. בפרשתנו, פרשת מטות-מסעי המילה "מטה" חוזרת על עצמה מס' פעמים, ומה זה בעצם "מטה" ? מתרגם אונקלוס: שבט. וכשאומרים מטות בני ישראל , הכוונה לשבטי ישראל. אך אם נשים לב , גם המטה וגם השבט, שניהם בעצם... מקלות! ובעצם ענפים כמו המטה של אהרון שפרח כי היה עשוי מעץ, וכמו שבפסוק במשלי : " חוסך שבטו" הכוונה למקל. כשאנחנו מדברות בימים אלו על אהבת חינם או שנאת חינם, נזכיר לעצמנו שכולנו בעצם ענפים מאותו גזע, ולכולנו שורשים משותפים. ופגיעה של שבט בשבט היא בעצם פגיעה בעץ אליו כולנו שייכים. גם בתוך הבית פנימה, ככל שנגביר את תחושת השייכות אל הגזע המשותף הנקרא "בית", הענפים יהיו מחוברים אחד אל השני, ואולי נזכה שגם פחות יריבו😊 שבת שלום!  -- הילה ג...

חכמת נשים בנתה ביתה - פָּרָשַׁת פִּינְחָס מלבד השמש היוקדת אש בימים אלו, ימי בין המצרים מביאים עימם *מועקה כזו מעיקה, שרובצת בגרון ורק מחכה _ש"אחרי תשעה באב"_ הגואל יגיע.*  ואת יודעת מה, אפילו אם בית המקדש לא יבנה בתשעה באב הקרוב, _ח"ו כמובן,_ הימים שיבואו אחריו עדיין יחשבו כימים שמחים, קלילים, מלאי נופש וחופש, כאילו ש"אחרי תשעה באב" זה "חג" שכולם מחכים ומצפים לו, שיבוא. _זה לא נראה לכן מוזר?_ מה מיוחד בשלושת השבועות הללו שהופך את "אחרי תשעה באב" לזמן של שמחה גם אם לא הגיע עדיין המשיח? *בפרשתנו, פרשת פנחס,* מופיע מפקד ארוך- ארוך, ובו מוזכרים גם בניו של קורח שלא מתו.  למי שלא זוכרת, בפרשת קורח *האדמה פצתה את פיה ובלעה  את קורח,* עדתו וכל המתלווה. והנה בפרשתנו אנו מגלים שלא כולם מתו, *ומי לא מת? הבנים שלו!* יווווו... איך הם ניצלו? דווקא מהם לא הייתי מצפה...  אלא שאומר _רש"י_ שברגע האחרון *בני קורח הרהרו תשובה!* וזה הפך את כל הקערה על פיה, והפעם על הצד הנכון. כמה כוח יש לרגע אחד של מחשבה. *רגע אחד של הרהור תשובה.* בני קורח מלמדים אותנו שגם...

חכמת נשים בנתה ביתה פרשת בלק באחת ממסיבות הסיום בהן הייתי השבוע, נאמר כך: "רק בזכות *_הרצון הטוב_* שהיה לכל השותפים במערכת, גם הצוות וגם ההורים, הצלחנו להגיע לאן שהגענו ב"ה, למרות כל האתגרים" כשחזרתי הביתה חשבתי קצת על המשפט הזה ושאלתי את עצמי - *האם כדי להצליח מספיק רק _רצון טוב?_*  הרי כמה זוגות התחתנו עם רצון טוב, ממש טוב, שנגמר אחרי חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, עשר? הרי "רק רצון טוב" לא מחזיק מערכת מורכבת באיכות גבוהה למשך זמן...  *אז מה עוד צריך חוץ מרצון טוב?* בפרשתנו, פרשת בלק, אנו פוגשים את הרצון העז של בלק מלך מואב לקלל את ישראל.  רצון זה כאמור דבר ממש חשוב, אך לא מספיק. בלק ידע את זה ולצורך כך שכר את שירותיו של בלעם הרשע, "הגבר שֹתום העין" שיקלל את ישראל. *ומה הייתה השיטה של בלעם? עין רעה.*  *בלעם הרשע חיפש בעיניו את ה"באגים"* שנמצאים במחנה ישראל, לשם כיוון את מבטו ולשם ירה את מילותיו. הוא גם ממש השתדל שלא לראות את כל מחנה ישראל, אלא רק את קצהו, כי *עין רעה נתפסת בד"כ לקטנות,* לחלקיות, לחלק הפחות טוב שבתוך המכלול, ובלעם הרשע שה...

חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת חוקת אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אצלנו במשפחה עוברת האגדה שפעם לא היה צריך לדבר הרבה כדי שהילדים יקשיבו. וכמו שאימא שלי תמיד אומרת: *מספיק שסבא היה נותן בנו מבט אחד,* והכל היה ברור - הכלים הודחו , הרצפה נשטפה - *ובלי יותר מידי מלחמות,* אם בכלל.  *ואילו בימינו, הכול פתוח לדיון,* ואם יש כבר חוקים בבית הזה, אז צריך קריאה ראשונה , שנייה ושלישית כדי שהם יעברו - לאוזניים שומעות... *למה זה קורה לנו?* פרשתנו, פרשת חוקת, פותחת *בפרה אדומה.* ולמי שלא זוכרת, אפר פרה אדומה מטהר כל מי שנטמא למת. *איך זה עובד? ומה ההיגיון?* רש"י כבר בהתחלה מסביר שמדובר *בחוק שאין לנו רשות להרהר אחריו,* גם אם לעולם לא נבין.  *בימינו,* לומר על חוקים שאין רשות להרהר אחריהם זה כמעט כמו "לכפור בעיקר" כי *הכול פתוח לדיון.* ואם חוקי הטבע היו פעם ברורים לכולם, אז היום זה כבר לא ברור ש-"אבא + אמא = משפחה." ולא ברור לכולם ש"משפחה" היא המקום הכי טוב לילדים לגדול בו. *אך אל דאגה!* בתוך הכאוס הגדול מסתתרת בשורה גדולה - אומר הרב קוק שדור הגאולה חפץ בחיבור שלם עם חוקי ...

חכמת נשים בנתה ביתה פרשת קורח חידה: אני לא עוצר אף פעם ולא מאט את הקצב (גם אם היית רוצה😊), אך ככל שאני עובר –  אני תרופה טובה יותר.- מי אני? תשובה: זמן! *כי "זמן לא עוצר, הוא טס, עף, מסך עשן".* אך מצד שני, אין תרופה טובה יותר ממנו. הזמן שעובר מרפא את הפצעים  ומאפשר לנו לראות הדברים ממבט רחב ואמיתי יותר. ועל כך בפרשתנו, פרשת קורח. *מי זוכרת את מחלוקת קורח ועדתו?* ואת הערעור המזעזע על מנהיגותו של משה רבנו? בכל פעם שאני קוראת את הפרשה הזו, _נשרפות לי האוזניים,_ ואני לא מצליחה להבין איך הייתה להם העזות הזאת לדבר כך על משה רבנו, _גדול הנביאים?_ הרי מי קרע לנו את הים לפני שנייה? מי עלה להר 40 יום והוריד לנו את התורה? תגידו, איך אתם לא רואים שמשה הוא *לא סתם מנהיג אלא שליח ה'?* אז כן, מסתבר *שהם באמת היו קצת עיוורים,* כי כשאתה נמצא כל כך קרוב למישהו, אתה לא תמיד רואה את הגדולה שלו. ורק אנחנו , ממרחק של אלפי קילומטרים ושנים יכולות לבוא ולצעוק : *איך לא ראיתם?!* אך זו לא ממש חכמה גדולה שעכשיו ברור לכולם שמשה אמת ותורתו אמת, כי הזמן באמת עושה את שלו. וגם משה רבנו , כבר אז, *ראה את...