korah

חכמת נשים בנתה ביתה פרשת קורח

חידה: אני לא עוצר אף פעם ולא מאט את הקצב (גם אם היית רוצה😊), אך ככל שאני עובר –  אני תרופה טובה יותר.- מי אני?

תשובה: זמן!

*כי "זמן לא עוצר, הוא טס, עף, מסך עשן".* אך מצד שני, אין תרופה טובה יותר ממנו.

הזמן שעובר מרפא את הפצעים 

ומאפשר לנו לראות הדברים ממבט רחב ואמיתי יותר.

ועל כך בפרשתנו, פרשת קורח.

*מי זוכרת את מחלוקת קורח ועדתו?* ואת הערעור המזעזע על מנהיגותו של משה רבנו? בכל פעם שאני קוראת את הפרשה הזו, _נשרפות לי האוזניים,_ ואני לא מצליחה להבין איך הייתה להם העזות הזאת לדבר כך על משה רבנו, _גדול הנביאים?_

הרי מי קרע לנו את הים לפני שנייה? מי עלה להר 40 יום והוריד לנו את התורה? תגידו, איך אתם לא רואים שמשה הוא *לא סתם מנהיג אלא שליח ה'?*

אז כן, מסתבר *שהם באמת היו קצת עיוורים,* כי כשאתה נמצא כל כך קרוב למישהו, אתה לא תמיד רואה את הגדולה שלו. ורק אנחנו , ממרחק של אלפי קילומטרים ושנים יכולות לבוא ולצעוק : *איך לא ראיתם?!*

אך זו לא ממש חכמה גדולה שעכשיו ברור לכולם שמשה אמת ותורתו אמת, כי הזמן באמת עושה את שלו.

וגם משה רבנו , כבר אז, *ראה את חשיבות הזמן* וסגולתו הבדוקה להחזיר לאנשים את השפיות והשכל, וביקש מקורח ועדתו שיחזרו אליו בבוקר.

הם ביקשו הקמת ועדת חקירה מידית, שתוכיח סופית במי בחר ה'.

אך משה רבנו בחוכמתו אמר : לכו הביתה *ותחזרו מחר, בבוקר יוכיח ה' מי הקרוב אליו.*

ורש"י מפרש שהוא באמת קיווה שעד מחר הם יחזרו בהם, והמחלוקת תדעך.

במקרה שלהם הזמן לא כ"כ עזר, ובבוקר המחלוקת הרקיעה שחקים, עד שהאדמה פצתה פיה...

אך אנו יכולות ללמוד מכך שגם אם עכשיו קשה ולא נעים , *לא כדאי מיד לשבור את הכלים,*

צריך לתת לזמן לעשות את שלו. וכפי שכבר נאמר, 

הזמן הוא סגולה בדוקה לרפואה, לפרנסה ואפילו לזיווג.

*ונחתום בסיפור:*

זוג הגיע לרב עובדיה יוסף (כשעוד כיהן ברבנות במצרים) וביקש להתגרש עכשיו ומיד.

*"תכתבו לי גט על המקום ומיד!"* צעק הבעל. 

הרב עובדיה בחוכמתו לא רצה להתווכח, אך רמז לסופר של בית הדין שיעשה _שגיאה בגט._

לאחר שהגט היה מוכן הרב עובדיה זעק: *"אוי לא, יש טעות כתיב בגט,* צריך לכתוב חדש!"

ושוב רמז לסופר לעשות טעות, ושוב זעק: *"אוי לא, יש טעות , צריך לכתוב חדש!!"*

כך משך את עניין הגט עוד פעם ופעמיים, עד שאמר לבעל (שבינתיים קצת נרגע) :

"תחזרו בבוקר ונכתוב לכם גט חדש". 

הזוג היקר לא חזר בבוקר, גם לא בבוקר שלמחרת, האמת שרק אחרי כמה שנים הבעל פגש את הרב עובדיה בארץ ישראל, ובדמעות הודה לו על שלא כתב מיד את הגט, כי כשהם חזרו הביתה הם דיברו , נרגעו והשלימו.

*אל לנו לדחוק את השעה,* ניקח אוויר ונראה איך הכול הולך וטוב. הכול צועד אל גאולתו , ולנו לא נותר אלא לקוות וללוות את התהליכים בסבלנות ובתפילה.

שבת שלום ומבורך!

---

הילה ג'ורנו, ערד