חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

🎊 חכמת נשים פרשת תצווה – פורים 🎊 עולם האופנה מכיל בקרבו מרקם עשיר של צבעים, בדים וגזרות מגזרות שונות. עוד לא נראתה אישה הלבושה באותה צורה בדיוק כחברתה, כי ללבוש יש אמירה,  "סאב טקסט" שעובר בשקט, בין השורות. _אך האם בגדים הם רק דרך לבטא את עצמנו? או שיש להם גם כוח לחולל משהו?_ פרשתנו, פרשת תצווה, מתארת באריכות את בגדי הכוהן הגדול.  אנחנו רגילות לכך *שלהשקיע במראה החיצוני זה דבר נצרך אך לא מאוד רוחני,* אך מהפרשה שלנו  רואים שללבוש יש משמעות רוחנית ויכולת להפוך ל"בגדי קודש" - בגדי קודש המחוללים שינוי ומתקנים בעצם לבישתם כל מיני קלקולים מוסריים כמו *לשון הרע (המתוקן ע"י המעיל), חוסר צניעות (ע"י מכנסי הבד), וגסות רוח (ע"י המצנפת).* כי כשהלבוש מכסה את הגוף , הנשמה באה לידי ביטוי. ולכן לא מקרה הוא שחג פורים מתחבר השנה עם פרשת הבגדים, פרשת תצווה. התרבות ששלטה אז בשושן הבירה הייתה *תרבות של החצנה והחפצה.* את המשתה אחשוורוש עשה כדי להראות לכולם את עושרו ואת אשתו ושתי ניסה להפוך לבובה בחלון ראווה, למען אותה יראו ואותו יכבדו. על פי המדרש, גם אחשוורוש לבש בגדי ...

חכמת נשים פרשת תרומה ידוע הדבר שבכל אתר בנייה המכבד את עצמו יופיע השלט *"סכנה כאן בונים".* שמעתי פעם מחנכת שאומרת שכל זוג צעיר צריך לאמץ את הרעיון ולתלות שלט כזה *על דלת ביתם,* מתחת לשלט הנושא את שם משפחתם המשותף. כי כשבונים בית צריך לפעמים לסגור את הדלת *ולשמור את כל ההשקעה לעצמנו!* אך מה עם כל האידאלים שלשמם הקמנו את הבית הזה? האין זו אגוצנטריות? בפרשתנו, פרשת תרומה, *הקב"ה מצווה את משה להקים בית,* ולא סתם בית אלא משכן בו תשרה השכינה וממנו תצא הברכה לעם ישראל , לעולם ולכל העולמות כולם. אם נשים לב נגלה שבבניית המשכן יש עקרון מדהים החוזר על עצמו – *את הזהב משאירים בפנים!* רואים את זה ביריעות המכסות את המשכן *מבחוץ,* המחוברות זו לזו בקרסי *נחושת,*  לעומת היריעות *הפנימיות* המחוברות בקרסי *זהב.* ורואים את זה גם בכלי המשכן- הכלים שנמצאים _בחצר מצופים נחושת_ לעומת הכלים הפנימיים - המנורה, מזבח הקטורת, שולחן לחם הפנים וארון הברית, העשויים (או מצופים) _זהב טהור..._ לעומת המשכן,  אחשוורוש דווקא בחר להשקיע בחצר ולהזמין את כולם שיראו בבחינת "שופוני אנש". כי  לא תמיד פשו...

חכמת נשים בנתה ביתה - פר' משפטים 💕מה השלב הכי מרגש בחתונה?💞 יש שיגידו כיסוי הכלה בהינומה👰‍♀️, יש שיגידו שבירת הכוס🥂 ויש שיגידו נתינת הטבעת💍, ותקנו אותי אם אני טועה, אך לא נראה לי שמישהו יגיד שקריאת הכתובה📃 היא החלק הכי מרגש. אך תתפלאי לדעת שבלי כתובה אין חתונה! ויותר מזה – זוג עם טבעת בלי כתובה, לא יכול לחיות יחד! ומה בעצם כתוב בה, בכתובה? את חובות הבעל כלפי אשתו, ואף נקוב בה הסכום שהחתן חייב לכלה במקרה של גירושין , לא עלינו.  וכי על זה מדברים בערב הכי מיוחד בחיים?! ובכלל למה צריך כתובה? האם לא מספיק שנצהיר על אהבתנו , וזהו? אז זהו שלא. בפרשתנו, פרשת משפטים, מופיעים פרטי דינים כמעט מכל תחומי החיים: נישואין, מריבות, גניבות, ואפילו כיבוד הורים, כאשר רק לפני רגע , קיבלנו את התורה במעמד נשגב ומרגש, ממש כמו חתונה! קשה שלא להרגיש את הפער בין האורות שהיו שם, בהר סיני, לבין פרשת משפטים, עם כל המורכבות שהיא אוספת עימה. ובינינו, יש כאלה שהירידה הזו לפרטים כל כך תלולה עבורם עד שהם נופלים ישר על הפרצוף... אך כדי להתגבר על הפער הזה יש לזכור כלל חשוב: אהבה גדולה בלי מחויבות לא מחזיקה מים! ...

חכמת נשים בנתה ביתה – יתרו חשבת פעם מה המשמעות של צמד המילים "אשת חיל"? בכל שבת כששרים  "אשת חיל" את בטוחה שמתכוונים אליך, וגם נדמה לך ששרים לך את שיר הכבוד הזה דווקא בסוף השבוע, כאות הוקרה לכל עמלך סביב הכנות השבת: הכביסה הריחנית, האוכל הטעים, הבית השטוף. כולם יחד מצביעים עליך , אשת חיל, שעמלה בזריזות כל השבוע, והגיעה להדלקת נרות עם הלשון בחוץ ... אך האם _אשת חיל_ היא אישה זריזה שעושה הכול בעצמה או דווקא *אישה המנהיגה את ביתה* ומאצילה סמכויות? פרשתנו, פרשת יתרו, מתחילה בדו שיח מעניין בין יתרו למשה רבנו, סביב שפיטת העם.  יתרו חותן משה מגיע ממדיין למחנה ישראל ומתפעל מהנס הגדול של יציאת מצרים,  אך בד בבד *אומר למשה שלא טוב שהוא שופט את העם לבדו,* ואם ימשיך כך, לא רק שהוא יבול, אלא כל העם כולו יבול יחד איתו. יתרו מזכיר קצת את דמות *החמות, "השוויגר",* המגיעה לביקור ורואה שיש צורך בהצעות ייעול. "תעשי כך " או "לא טוב איך שאת עושה". לא כל כלה הייתה שותקת או מקבלת את העצות החכמות בשמחה, *אך משה רבנו ברוב ענוותנותו מקשיב ומקבל, והתורה מעידה עליו...

חכמת נשים בנתה ביתה – פרשת בשלח "כשאתחתן – אהיה שמחה!"  - בשעה טובה התחתנת ואת עדיין מחכה לשמחה.  "כשיהיו לי ילדים- רק אז אהיה שמחה!"  - נולדו הילדים ב"ה אך השמחה עוד לא נולדה איתם כי רק "כשהם יגדלו סוף סוף, יתחתנו בעצמם וילדו ילדים – רק אז אהיה שמחה."  את כבר סבתא! אך האם את שמחה? וזה לא נגמר: "כשיגמר הסגר, כשתיגמר הקורונה, כשתהיה לי עבודה, כשאעבור דירה, כשאצא לפנסיה..." הרשימה ארוכה ולא נגמרת, והמשותף לכל הרשימות שלנו זה דבר אחד קבוע: תמיד השמחה מופיעה בסוף העמוד, בצד שמאל, שם למטה, כתוצאה סופית של מימוש כל חלומותינו עליי אדמות. אך האם שמחה היא תוצאה או סיבה? מתנה ממרומים או עבודת נפש מאומצת? *בפרשתנו, פרשת בשלח, נקרע ים סוף לגזרים ועם ישראל עובר בו ביבשה בתוך הים!* נס גדול היה שם, נס שקשה לפספס, גם אם אתה הספקן הכי גדול בעולם. אך מסתבר שכדי להראות את כל הניסים שהיו שם, על הים, היה צריך להגיע למדרגת נבואה. כמו שאומר המדרש _שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הַנָּבִיא._ מפרש הכלי היקר שזו הסיבה שמִרְיָם ...

חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת בא בעידן שלנו, הפוסט מודרני, השואף לשוויון זכויות וטשטוש גבולות בין עמים, ארצות ומגדרים, המילה "הפליה" היא לא פחות ממילה _גסה._ יעידו המורים הכותבים בימים אלו תעודות, שאם *עד היום היה לוכסן (\) שהפריד בין הזכר לנקבה בצורת הכתיבה שלהם, כמו: ילד\ה, נער\ה,* אז היום משרד החינוך (עתיר הזכויות בתחומים אחרים) מבקש לצמצם את ההבדל בין המגדרים ולכן ישאיר *מעתה רק נקודה אחת קטנה שתפריד: ילד.ה.* אתם הבנתם את זה ילדים.ות?  הפלא הגדול הוא שדווקא כשנולדנו כעם , אז במצרים העתיקה, דאג  ריבונו של עולם שנבין היטב *שהפליה היא שלב הכרחי בגאולה,* ובלי שאתה מגדיר מי אתה ומי אתה לא, אין כל כך את מי לגאול. *בפרשתנו ,פרשת בא, עם ישראל סוף סוף יוצא ממצרים!* אך לא לפני שלושת המכות האחרונות – _ארבה, חושך ובכורות._ המצטרפות יחד לעשרת המכות שביררו אחת ולתמיד שאנחנו זה לא הם. אך לפתע בתוך הצעקה הגדולה מופיע פסוק שנראה לכאורה לא קשור, פסוק המתאר את שתיקת הכלבים המצריים עת יציאת ישראל לחרות. ומדוע הם שתקו? ממשיך הכתוב ואומר- *כדי שנדע שיש הפליה בין ישראל לבין המצרים.* וכי לא הספיקו ...

חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת וארא לפני כמה דורות המגדר הנשי כונה גם "המין החלש" וזאת כמובן משום החולשה הפיזית המאפיינת נשים לעומת חוסנם הבלתי מעורער של המגדר המקביל, הגברים. בימינו אין כמעט מי שיכנה אותנו כך,  *_ראשית-_* כי עוד לא קם הגבר שיעמוד איתן מאחורי אמירה שוביניסטית שכזו מול הגלים השוצפים והקוצפים של תנועת הפמיניזם, אך מעבר לכל הנאמר כאן, בינינו , נשים הן דווקא *"המין החזק",* כי מי נושאת על גבה ועל לוח ליבה את ביתה 24 שעות אם לא את? ומאמץ זה, לכל הדעות, מצריך כוח רב. ובזכות מי שרדו אבותינו אם לא בזכות אימותינו?  ובכלל נקבות שורדות יותר שנים על פני האדמה, וזה כבר מוכח מדעית. אבל עדיין, האם זה שאנחנו יותר עמידות הופך אותנו לחזקות יותר? או שמא כוחנו הוא דווקא בחולשתנו? *בפרשתנו, פרשת וארא, נוחתות 7 מכות מטלטלות על ראשם של המצרים המשעבדים.* המכה האחרונה המוזכרת בפרשה היא מכת ברד- קרח משולב באש ניתך מהשמיים בצרורות ומכלה את כל מה שטרם התכלה במכות שקדמו לו. והנה בתוך כל הכאוס הגדול הזה מופיע פסוק מרתק המספר לנו מה דווקא לא נשבר מהברד, מה שרד את המכה הניצחת הזו- נחשי...

  חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת שמות התשפ"א בשעה טובה אנו מתחילות השבת חומש חדש, ספר שמות, ספר הגלות והגאולה! מזל טוב. אמנם את הסוף הטוב של הספר הזה כולנו מכירות, ולא פעם הוא ממלא אותנו תקווה גם ברגעים חשוכים וחסרי פשר שהרי אם  "עברנו את פרעה נעבור גם את זה". אבל איך בדיוק עברנו אז את פרעה? מה עמד לנו בשעת מבחן? מי היו הדמויות שפלסו לנו דרך, שנתנו את הכוח? מגלים לנו חז"ל שהכוח המרכזי שהוציא את ישראל ממצרים היה הכוח של הנשים!  Women Power! בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל. אך האם קמה לה תנועה פמיניסטית פוסט מודרנית ודרשה שוויון זכויות? או שמא תפקיד הנשים היה אחר לגמרי? כולנו מכירות את  מרים ויוכבד  המופלאות שהחיו את התינוקות , חלקנו אף מכירות את המדרש המתוק על  נשות מצרים  הגיבורות שגרמו לבעליהן השבורים לשוב אליהן ולא ויתרו על הילודה, אך יש אחת ויחידה שבלעדיה הסיפור לא היה מתחיל בכלל והיא  ציפורה. ולפניכן הסיפור בקצרה: אחרי שברח למדיין והתחתן עם ציפורה, *מבקש משה לשוב מצרימה* ולוקח את ציפורה ושני בניהם לדרך, כשהקטן בן כמה ימים ולפני ברית מילה. בערב עוצרי...

 1.1.2021 חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת וַיְחִי לפני 20 שנה בערך נסעתי במונית שירות לירושלים. בימי אז לא הייתה קורונה, כך שהישיבה במונית השירות הייתה מספיק צפופה כדי שאבחין בזוג חברות שישבו בספסל האחורי ופטפטו ביניהן בכזו אהבה וחיבה שהיה קשה לפספס...  אך משהו אחד לא הסתדר לי. החברות הנחמדות הללו היו נראות ממש דומות, כמו תאומות. איך זה יתכן? שאלתי אותן - *תגידו, אתן חברות או אחיות?* התשובה לא איחרה לבוא: *תאומות!* תאומות?! ומסתדרות כל כך יפה? בלי קנאה ? בלי תחרות? הנשמע כדבר הזה במקומנו? לא האמנתי למשמע אוזניי. מֵילא חברות טובות, אבל אחיות טובות?! הרי לאחיות יש מצע כל כך עשיר להשוואות, רקע משותף לריב עליו, ומספיק סיבות טובות כדי לקנא.  איך עושים את זה, ריבונו של עולם? איך זוכים לאַחוות אחים בלי תחרות ומתחים? *בפרשתנו, פרשת וַיְחִי,* יעקב אבינו מתקרב ליומו האחרון ומבקש לברך את דור ההמשך, בניו. יוסף הצדיק נכנס אל אביו ושני בניו עימו, מנשה ואפרים. יוסף מקרבם לפני אביו כדי שיברכם ומעמיד אותם כך *שהבכור, מנשה,* מול יד ימין של יעקב ואילו *הצעיר, אפרים,* כנגד יד שמאל. יעקב אבינו לא מת...

 25.12.2020 חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת ויגש חשבת פעם איך מרגיש נער שבטוח במאת האחוזים שאף אחד מהמשפחה שלו לא אוהב אותו? נער שחושב שכולם היו שמחים עד לב השמים אם רק היה מתעופף מהבית ולא חוזר יותר? לא קשה לדמיין את תחושות המסכנות, הכאב והבדידות... ומה לדעתך יכול לצאת מבחור כזה? בטח איזה נער שוליים שכל היום מחפש אהבה במקומות אסורים. *את בטוחה? רוצה לחשוב על זה עוד קצת?...* *בפרשתנו, פרשת ויגש,* העלילה מגיעה לסיומה המרגש ויוסף סוף סוף מתגלה לאחיו. יוסף יכול היה לנצל את מעמדו ולהתנקם באחיו, או לכל הפחות להתנכר אליהם, יוסף גם יכול היה לשמור להם טינה ולרמוז בעוקצנות שהם אשמים והכל בגללם.  _אך לא כך מתנהג יוסף הצדיק._ רש"י מפרש שיוסף היה כל כך רגיש למבוכה שלהם עד כדי כך שביקש מכל אנשיו לצאת מהחדר בשעה שהתגלה לאחיו. וכי מה אכפת לו שיתביישו קצת?  *אכפת לו.* יוסף חי בתודעת שליחות תמידית – *כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי לִפְנֵיכֶם*. נכון שמכרתם אותי אך אני לא מכור! אני לא נער עצוב שמתגלגל ברחובות מסיגריה לסיגריה, אני שליח! ולא רק שאני שליח, אלא גם אתם, אחים יקרים - אתם שליחים! וכך מפרש האו...

 18.12.2020 חכמת נשים בנתה ביתה-  פרשת מקץ אם יש מתנה שילדים יכולים לתת להורים שלהם בחייהם ואף אחרי 120 שנה זה היכולת להסתדר יחד ולהיות אחד עבור השני כשההורים לא בשטח. אך איך זוכים למתנה כזו מדהימה כהורים? ואיך עושים נחת כזו להורים כאשר אנחנו בצד של הילדים? *בפרשתנו, פרשת מקץ,* יוסף הצדיק עולה מהבור לגדולה והופך לשליט מצרים בעקבות פתירת חלומות פרעה. יוסף מקבל את המַנדט לניהול המשבר הצפוי ובחוכמתו המופלאה אוסף בָּר ותבואה במחסני הממלכה במשך 7 שנות השָֹבַע. 7 שנות הרעב מתחילות לתת את אותותיהן על הארץ, ואחיי יוסף מגיעים אף הם למצרים לִשׁבּוֹר להם לחם במצרים. יוסף מכיר את אחיו אך הם לא מזהים אותו, ומפרש רש"י שאין הכוונה רק לזיהוי חיצוני אלא מדובר בהכרה עמוקה יותר - יוסף מכיר בהם ומרחם עליהם עתה למרות שהם לא הכירו בו אז, כשנפל בידם לנהוג בו אחווה. וכאן מתחיל התיקון של הקשר.  יוסף אמנם מתנכר אליהם, לא עושה להם הנחות ורוקם עלילה שלימה נגדם, אך מטרתו אינה נקמה אלא שיקום האחווה, אותה אחווה אבודה שחיפש אז בשדה כשהיה נער בן 17. לפעמים מספיק רק אח אחד אמיץ שיושיט יד לעבר אחיו, גם כאש...

 11.12.2020 חכמת נשים בנתה ביתה.-פרשת וישב חנוכה חג חנוכה הגיע ואור קטן עולה בחלונות ביתנו. אור עתיק יומין שעובדת היותו זקן בא בימים לא מונעת ממנו להיות חלק בלתי נפרד מהלילות גם של מי שרואה את עצמו חילוני למהדרין. כי למה לא לחגוג את חנוכה בעצם?! הרי אור זה תמיד טוב, ובכלל, נורא קל להזדהות עם סיפורי גבורה מרשימים, בייחוד כאשר אנחנו בצד של המנצחים😊 אך האם יש עוד סיבה לכך שחג חנוכה קנה לו מקום של כבוד בליבותיהם של המוני בית ישראל, עד כדי כך שאת מצוות נר חנוכה מקיימים כולנו למהדרין מן המהדרין? *בפרשתנו, פרשת  וישב, מתחילה להירקם מסכת חייו המטלטלים של יוסף הצדיק* -  יוסף בן ה17, נער יפה תואר ומראה המבקש את אחוות אֶחיו, מוצא את עצמו מושלך לבור, מוּרד מצרימה, נמכּר לפוטיפר ושוב מושלך לבור המלכותי על לא עוול בכפיו. יוסף יכול היה להתלונן ולהטיח האשמות כלפי שְמָיָא - מה בסך הכל רציתי? קצת אחווה? קשר טוב עם האחים שלי? יוסף יכול היה להתבוסס במסכנות של עצמו *ולשקוע עימה מַטַה מַטַה.* אך במקום לדעוך- יוסף בוחר לראות איך הכול בהשגחה פרטית, *ו-"אם הקב"ה שם אותי בבור העמוק הזה, במקום הכי...