פרשת ויחי
1.1.2021
חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת וַיְחִי
לפני 20 שנה בערך נסעתי במונית שירות לירושלים. בימי אז לא הייתה קורונה, כך שהישיבה במונית השירות הייתה מספיק צפופה כדי שאבחין בזוג חברות שישבו בספסל האחורי ופטפטו ביניהן בכזו אהבה וחיבה שהיה קשה לפספס...
אך משהו אחד לא הסתדר לי. החברות הנחמדות הללו היו נראות ממש דומות, כמו תאומות.
איך זה יתכן? שאלתי אותן - *תגידו, אתן חברות או אחיות?*
התשובה לא איחרה לבוא: *תאומות!*
תאומות?! ומסתדרות כל כך יפה? בלי קנאה ? בלי תחרות? הנשמע כדבר הזה במקומנו? לא האמנתי למשמע אוזניי. מֵילא חברות טובות, אבל אחיות טובות?! הרי לאחיות יש מצע כל כך עשיר להשוואות, רקע משותף לריב עליו, ומספיק סיבות טובות כדי לקנא.
איך עושים את זה, ריבונו של עולם? איך זוכים לאַחוות אחים בלי תחרות ומתחים?
*בפרשתנו, פרשת וַיְחִי,* יעקב אבינו מתקרב ליומו האחרון ומבקש לברך את דור ההמשך, בניו. יוסף הצדיק נכנס אל אביו ושני בניו עימו, מנשה ואפרים. יוסף מקרבם לפני אביו כדי שיברכם ומעמיד אותם כך *שהבכור, מנשה,* מול יד ימין של יעקב ואילו *הצעיר, אפרים,* כנגד יד שמאל.
יעקב אבינו לא מתבלבל ומשֹכל את ידיו - מניח את יד ימין על ראש הצעיר ואת יד שמאל על ראש הבכור!
יוסף נבהל מהעדפת הצעיר על פני הבכור ומיד מנסה לתקן את אביו- רק שלא תפרוץ קנאה ביניהם, קנאה ממנה סבל מאז היה קטן.
ומבאר האור החיים הקדוש שיעקב הבין את הרמז וענה ליוסף - ידעתי בני ידעתי.
הפחד שלך מקנאה בין אחים מובן, אך תדע שלא כותנת הפסים שתפרתי לך גרמה לקנאה, אלא דבריך וחלומותיך שסיפרת לאַחיך היא שגרמה.
בעצם עונה לו יעקב: נכון שהעדפתי אותך על פני אַחיך אך תדע שהדינמיקה השלילית שנוצרה בינכם אינה תלויה בי, האבא, אלא היא פרי בחירה שלכם, האחים!
בידכם הבחירה איך להתנהל מול החלומות השונים, מול הייעוד השונה של כל אחד מכם. קנאה או אחווה- זה בידיים שלכם.
יעקב אבינו מברך כל שבט בייעוד המיוחד שלו, ומלמד אותנו בכך יסוד חשוב - לכל אחד תפקיד מיוחד משלו, וככל שנשכיל להבין את ייעודנו ונתרכז בו בלי לפזול לצדדים- כך פחות נקנא, פחות נעשה השוואות, ואפילו נוכל לפרגן אחד לשני, כי אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה.
הבנים של יוסף אכן קולטים את המסר ויעקב אבינו מברך אותם ברכה שעד סוף כל הדורות עם ישראל יברך את בניו בהם - שכולם יזכו להיות כמו אפרים ומנשה, שלא קינאו אחד בשני, שהיו דבקים בייעודם, ששמרו על זהותם בתוך תרבות נֵיכַר.
ואולי זה אחד הדברים הכי חשובים שאבא יכול להעביר לבנים שלו - תהיו דבקים בייעודכם המיוחד, בשליחות המיוחדת לכם וכך לא תקנאו באף אדם, גם לא באחים שלכם.
שבת שלום ומבורך!!!
---
הילה ג'ורנו - ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה