בשלח
חכמת נשים בנתה ביתה – פרשת בשלח
"כשאתחתן – אהיה שמחה!" - בשעה טובה התחתנת ואת עדיין מחכה לשמחה.
"כשיהיו לי ילדים- רק אז אהיה שמחה!" - נולדו הילדים ב"ה אך השמחה עוד לא נולדה איתם כי רק "כשהם יגדלו סוף סוף, יתחתנו בעצמם וילדו ילדים – רק אז אהיה שמחה." את כבר סבתא! אך האם את שמחה?
וזה לא נגמר: "כשיגמר הסגר, כשתיגמר הקורונה, כשתהיה לי עבודה, כשאעבור דירה, כשאצא לפנסיה..."
הרשימה ארוכה ולא נגמרת, והמשותף לכל הרשימות שלנו זה דבר אחד קבוע: תמיד השמחה מופיעה בסוף העמוד, בצד שמאל, שם למטה, כתוצאה סופית של מימוש כל חלומותינו עליי אדמות. אך האם שמחה היא תוצאה או סיבה? מתנה ממרומים או עבודת נפש מאומצת?
*בפרשתנו, פרשת בשלח, נקרע ים סוף לגזרים ועם ישראל עובר בו ביבשה בתוך הים!*
נס גדול היה שם, נס שקשה לפספס, גם אם אתה הספקן הכי גדול בעולם. אך מסתבר שכדי להראות את כל הניסים שהיו שם, על הים, היה צריך להגיע למדרגת נבואה. כמו שאומר המדרש _שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הַנָּבִיא._
מפרש הכלי היקר שזו הסיבה שמִרְיָם הנביאה לקחה את התוף בידה ויצאה בשירים ומחולות עם כל הנשים. מִרְיָם רצתה שגם הנשים יראו את כל הניסים שסביבן, *ואיך רואים ניסים? איך מגיעים לנבואה? אומר הכלי יקר: על ידי השמחה!*
ואת יודעת למה דווקא הנשים היו צריכות שישמחו אותן? ממשיך הכלי יקר ומסביר שנשים סובלות מצער לידה! הצער הזה נולד איתנו מאז אותה הקללה של חווה, בעצב תלדי בנים. כי גם אם עדיין אין לך ילדים את בצער כי את מצפה לילדים, וכשהם סוף סוף מגיעים ב"ה, אז יש את צער העיבור וצער הלידה, והצער שאחרי הלידה...
מרים הנביאה מכירה אותנו היטב, ולכן לקחה את התוף והתחילה לשיר, פשוט לשיר! *כי השירה מעוררת את השמחה, והשמחה מולידה נבואה.* השמחה בכוחה לשבר את החומות שמסתירות מענינו את כל הטוב, את כל הניסים שסביבנו, יום יום, שעה שעה.
מרים הנביאה לימדה אותנו את סוד השמחה - זה לא שבגלל שאין ניסים אז את לא שמחה, אלא המשוואה הפוכה לגמרי!!! - *בגלל שאת לא שמחה, את לא רואה את כל הניסים.* ויותר ממה שהניסים מחוללים בך שמחה, השמחה שבך מחוללת ניסים! ואיך הופכים לאישה שמחה? על ידי שירים , ניגונים ומחולות!!!
כולנו רגילות לכך שכשיש מצב רוח אז אנו שרות ורוקדות, אך מרים הנביאה אומרת הפוך- תשימי מוזיקה ותתחילי לרקוד- והשמחה כבר תיכנס מהדלת שפתחת לה.
השבת הזו, שבת בשלח נקראת גם 'שבת שירה' - על שם שירת הים, ומגיעה היא אלינו בסמיכות תמידית לטו' בשבט, ולא לחינם הדבר! בטו' בשבט אנו מברכים על פרות הארץ הטובה , על זמרת הארץ. *וזמרה היא שירה!*
את רוצה להיות אישה שמחה? זה בידיים שלך! קחי את התוף בידך ופשוט שירי את שירת חייך בניגון ונעימה, השמחה במהרה תשרה עלייך ואז יפתחו עיניך ותוכלי לראות את כל הטוב ולשמוח בפרות המתוקים שיש בחייך, ואת יודעת מה? בסוף גם תילמדי לברך עליהם!!!
שבת שלום ומבורך!
---
הילה ג'ורנו - ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה