חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

חכמת נשים בנתה ביתה – פרשת בשלח "כשאתחתן – אהיה שמחה!"  - בשעה טובה התחתנת ואת עדיין מחכה לשמחה.  "כשיהיו לי ילדים- רק אז אהיה שמחה!"  - נולדו הילדים ב"ה אך השמחה עוד לא נולדה איתם כי רק "כשהם יגדלו סוף סוף, יתחתנו בעצמם וילדו ילדים – רק אז אהיה שמחה."  את כבר סבתא! אך האם את שמחה? וזה לא נגמר: "כשיגמר הסגר, כשתיגמר הקורונה, כשתהיה לי עבודה, כשאעבור דירה, כשאצא לפנסיה..." הרשימה ארוכה ולא נגמרת, והמשותף לכל הרשימות שלנו זה דבר אחד קבוע: תמיד השמחה מופיעה בסוף העמוד, בצד שמאל, שם למטה, כתוצאה סופית של מימוש כל חלומותינו עליי אדמות. אך האם שמחה היא תוצאה או סיבה? מתנה ממרומים או עבודת נפש מאומצת? *בפרשתנו, פרשת בשלח, נקרע ים סוף לגזרים ועם ישראל עובר בו ביבשה בתוך הים!* נס גדול היה שם, נס שקשה לפספס, גם אם אתה הספקן הכי גדול בעולם. אך מסתבר שכדי להראות את כל הניסים שהיו שם, על הים, היה צריך להגיע למדרגת נבואה. כמו שאומר המדרש _שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הַנָּבִיא._ מפרש הכלי היקר שזו הסיבה שמִרְיָם ...

חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת בא בעידן שלנו, הפוסט מודרני, השואף לשוויון זכויות וטשטוש גבולות בין עמים, ארצות ומגדרים, המילה "הפליה" היא לא פחות ממילה _גסה._ יעידו המורים הכותבים בימים אלו תעודות, שאם *עד היום היה לוכסן (\) שהפריד בין הזכר לנקבה בצורת הכתיבה שלהם, כמו: ילד\ה, נער\ה,* אז היום משרד החינוך (עתיר הזכויות בתחומים אחרים) מבקש לצמצם את ההבדל בין המגדרים ולכן ישאיר *מעתה רק נקודה אחת קטנה שתפריד: ילד.ה.* אתם הבנתם את זה ילדים.ות?  הפלא הגדול הוא שדווקא כשנולדנו כעם , אז במצרים העתיקה, דאג  ריבונו של עולם שנבין היטב *שהפליה היא שלב הכרחי בגאולה,* ובלי שאתה מגדיר מי אתה ומי אתה לא, אין כל כך את מי לגאול. *בפרשתנו ,פרשת בא, עם ישראל סוף סוף יוצא ממצרים!* אך לא לפני שלושת המכות האחרונות – _ארבה, חושך ובכורות._ המצטרפות יחד לעשרת המכות שביררו אחת ולתמיד שאנחנו זה לא הם. אך לפתע בתוך הצעקה הגדולה מופיע פסוק שנראה לכאורה לא קשור, פסוק המתאר את שתיקת הכלבים המצריים עת יציאת ישראל לחרות. ומדוע הם שתקו? ממשיך הכתוב ואומר- *כדי שנדע שיש הפליה בין ישראל לבין המצרים.* וכי לא הספיקו ...

חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת וארא לפני כמה דורות המגדר הנשי כונה גם "המין החלש" וזאת כמובן משום החולשה הפיזית המאפיינת נשים לעומת חוסנם הבלתי מעורער של המגדר המקביל, הגברים. בימינו אין כמעט מי שיכנה אותנו כך,  *_ראשית-_* כי עוד לא קם הגבר שיעמוד איתן מאחורי אמירה שוביניסטית שכזו מול הגלים השוצפים והקוצפים של תנועת הפמיניזם, אך מעבר לכל הנאמר כאן, בינינו , נשים הן דווקא *"המין החזק",* כי מי נושאת על גבה ועל לוח ליבה את ביתה 24 שעות אם לא את? ומאמץ זה, לכל הדעות, מצריך כוח רב. ובזכות מי שרדו אבותינו אם לא בזכות אימותינו?  ובכלל נקבות שורדות יותר שנים על פני האדמה, וזה כבר מוכח מדעית. אבל עדיין, האם זה שאנחנו יותר עמידות הופך אותנו לחזקות יותר? או שמא כוחנו הוא דווקא בחולשתנו? *בפרשתנו, פרשת וארא, נוחתות 7 מכות מטלטלות על ראשם של המצרים המשעבדים.* המכה האחרונה המוזכרת בפרשה היא מכת ברד- קרח משולב באש ניתך מהשמיים בצרורות ומכלה את כל מה שטרם התכלה במכות שקדמו לו. והנה בתוך כל הכאוס הגדול הזה מופיע פסוק מרתק המספר לנו מה דווקא לא נשבר מהברד, מה שרד את המכה הניצחת הזו- נחשי...

  חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת שמות התשפ"א בשעה טובה אנו מתחילות השבת חומש חדש, ספר שמות, ספר הגלות והגאולה! מזל טוב. אמנם את הסוף הטוב של הספר הזה כולנו מכירות, ולא פעם הוא ממלא אותנו תקווה גם ברגעים חשוכים וחסרי פשר שהרי אם  "עברנו את פרעה נעבור גם את זה". אבל איך בדיוק עברנו אז את פרעה? מה עמד לנו בשעת מבחן? מי היו הדמויות שפלסו לנו דרך, שנתנו את הכוח? מגלים לנו חז"ל שהכוח המרכזי שהוציא את ישראל ממצרים היה הכוח של הנשים!  Women Power! בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל. אך האם קמה לה תנועה פמיניסטית פוסט מודרנית ודרשה שוויון זכויות? או שמא תפקיד הנשים היה אחר לגמרי? כולנו מכירות את  מרים ויוכבד  המופלאות שהחיו את התינוקות , חלקנו אף מכירות את המדרש המתוק על  נשות מצרים  הגיבורות שגרמו לבעליהן השבורים לשוב אליהן ולא ויתרו על הילודה, אך יש אחת ויחידה שבלעדיה הסיפור לא היה מתחיל בכלל והיא  ציפורה. ולפניכן הסיפור בקצרה: אחרי שברח למדיין והתחתן עם ציפורה, *מבקש משה לשוב מצרימה* ולוקח את ציפורה ושני בניהם לדרך, כשהקטן בן כמה ימים ולפני ברית מילה. בערב עוצרי...

 1.1.2021 חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת וַיְחִי לפני 20 שנה בערך נסעתי במונית שירות לירושלים. בימי אז לא הייתה קורונה, כך שהישיבה במונית השירות הייתה מספיק צפופה כדי שאבחין בזוג חברות שישבו בספסל האחורי ופטפטו ביניהן בכזו אהבה וחיבה שהיה קשה לפספס...  אך משהו אחד לא הסתדר לי. החברות הנחמדות הללו היו נראות ממש דומות, כמו תאומות. איך זה יתכן? שאלתי אותן - *תגידו, אתן חברות או אחיות?* התשובה לא איחרה לבוא: *תאומות!* תאומות?! ומסתדרות כל כך יפה? בלי קנאה ? בלי תחרות? הנשמע כדבר הזה במקומנו? לא האמנתי למשמע אוזניי. מֵילא חברות טובות, אבל אחיות טובות?! הרי לאחיות יש מצע כל כך עשיר להשוואות, רקע משותף לריב עליו, ומספיק סיבות טובות כדי לקנא.  איך עושים את זה, ריבונו של עולם? איך זוכים לאַחוות אחים בלי תחרות ומתחים? *בפרשתנו, פרשת וַיְחִי,* יעקב אבינו מתקרב ליומו האחרון ומבקש לברך את דור ההמשך, בניו. יוסף הצדיק נכנס אל אביו ושני בניו עימו, מנשה ואפרים. יוסף מקרבם לפני אביו כדי שיברכם ומעמיד אותם כך *שהבכור, מנשה,* מול יד ימין של יעקב ואילו *הצעיר, אפרים,* כנגד יד שמאל. יעקב אבינו לא מת...

 25.12.2020 חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת ויגש חשבת פעם איך מרגיש נער שבטוח במאת האחוזים שאף אחד מהמשפחה שלו לא אוהב אותו? נער שחושב שכולם היו שמחים עד לב השמים אם רק היה מתעופף מהבית ולא חוזר יותר? לא קשה לדמיין את תחושות המסכנות, הכאב והבדידות... ומה לדעתך יכול לצאת מבחור כזה? בטח איזה נער שוליים שכל היום מחפש אהבה במקומות אסורים. *את בטוחה? רוצה לחשוב על זה עוד קצת?...* *בפרשתנו, פרשת ויגש,* העלילה מגיעה לסיומה המרגש ויוסף סוף סוף מתגלה לאחיו. יוסף יכול היה לנצל את מעמדו ולהתנקם באחיו, או לכל הפחות להתנכר אליהם, יוסף גם יכול היה לשמור להם טינה ולרמוז בעוקצנות שהם אשמים והכל בגללם.  _אך לא כך מתנהג יוסף הצדיק._ רש"י מפרש שיוסף היה כל כך רגיש למבוכה שלהם עד כדי כך שביקש מכל אנשיו לצאת מהחדר בשעה שהתגלה לאחיו. וכי מה אכפת לו שיתביישו קצת?  *אכפת לו.* יוסף חי בתודעת שליחות תמידית – *כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי לִפְנֵיכֶם*. נכון שמכרתם אותי אך אני לא מכור! אני לא נער עצוב שמתגלגל ברחובות מסיגריה לסיגריה, אני שליח! ולא רק שאני שליח, אלא גם אתם, אחים יקרים - אתם שליחים! וכך מפרש האו...

 18.12.2020 חכמת נשים בנתה ביתה-  פרשת מקץ אם יש מתנה שילדים יכולים לתת להורים שלהם בחייהם ואף אחרי 120 שנה זה היכולת להסתדר יחד ולהיות אחד עבור השני כשההורים לא בשטח. אך איך זוכים למתנה כזו מדהימה כהורים? ואיך עושים נחת כזו להורים כאשר אנחנו בצד של הילדים? *בפרשתנו, פרשת מקץ,* יוסף הצדיק עולה מהבור לגדולה והופך לשליט מצרים בעקבות פתירת חלומות פרעה. יוסף מקבל את המַנדט לניהול המשבר הצפוי ובחוכמתו המופלאה אוסף בָּר ותבואה במחסני הממלכה במשך 7 שנות השָֹבַע. 7 שנות הרעב מתחילות לתת את אותותיהן על הארץ, ואחיי יוסף מגיעים אף הם למצרים לִשׁבּוֹר להם לחם במצרים. יוסף מכיר את אחיו אך הם לא מזהים אותו, ומפרש רש"י שאין הכוונה רק לזיהוי חיצוני אלא מדובר בהכרה עמוקה יותר - יוסף מכיר בהם ומרחם עליהם עתה למרות שהם לא הכירו בו אז, כשנפל בידם לנהוג בו אחווה. וכאן מתחיל התיקון של הקשר.  יוסף אמנם מתנכר אליהם, לא עושה להם הנחות ורוקם עלילה שלימה נגדם, אך מטרתו אינה נקמה אלא שיקום האחווה, אותה אחווה אבודה שחיפש אז בשדה כשהיה נער בן 17. לפעמים מספיק רק אח אחד אמיץ שיושיט יד לעבר אחיו, גם כאש...

 11.12.2020 חכמת נשים בנתה ביתה.-פרשת וישב חנוכה חג חנוכה הגיע ואור קטן עולה בחלונות ביתנו. אור עתיק יומין שעובדת היותו זקן בא בימים לא מונעת ממנו להיות חלק בלתי נפרד מהלילות גם של מי שרואה את עצמו חילוני למהדרין. כי למה לא לחגוג את חנוכה בעצם?! הרי אור זה תמיד טוב, ובכלל, נורא קל להזדהות עם סיפורי גבורה מרשימים, בייחוד כאשר אנחנו בצד של המנצחים😊 אך האם יש עוד סיבה לכך שחג חנוכה קנה לו מקום של כבוד בליבותיהם של המוני בית ישראל, עד כדי כך שאת מצוות נר חנוכה מקיימים כולנו למהדרין מן המהדרין? *בפרשתנו, פרשת  וישב, מתחילה להירקם מסכת חייו המטלטלים של יוסף הצדיק* -  יוסף בן ה17, נער יפה תואר ומראה המבקש את אחוות אֶחיו, מוצא את עצמו מושלך לבור, מוּרד מצרימה, נמכּר לפוטיפר ושוב מושלך לבור המלכותי על לא עוול בכפיו. יוסף יכול היה להתלונן ולהטיח האשמות כלפי שְמָיָא - מה בסך הכל רציתי? קצת אחווה? קשר טוב עם האחים שלי? יוסף יכול היה להתבוסס במסכנות של עצמו *ולשקוע עימה מַטַה מַטַה.* אך במקום לדעוך- יוסף בוחר לראות איך הכול בהשגחה פרטית, *ו-"אם הקב"ה שם אותי בבור העמוק הזה, במקום הכי...

 4.12.2020 חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת וישלח איזה מפגש תעדיפי עם בני אדם-מפגש פנים אל פנים, או שיחה בטלפון? לכאורה נראה שקירבה יכולה לצמוח בעיקר ממפגש של פנים בפנים, מפגש חי בו את יכולה לזהות דקויות שלא רואים בשיחת טלפון וגם לא בZOOM, ואין כמו לראות את הפנים של הבן אדם כדי להבין אותו, להקשיב לו ולהתחבר אליו באמת. אך הפלא הגדול הוא שדווקא בפרשה שלנו מפגש פרונטלי מכונה בשם מלחמה! *בפרשתנו, פרשת וישלח, יעקב אבינו מתכונן לקראת הפגישה הגורלית עם אחיו, עם עשיו.* לפני המפגש הוא שולח לו שלל מתנות עם מלאכים , וכל זאת על מנת *לְכַפֵּר פָּנָיו – לכסות על הרוגז.* ובאמת רש"י במקום מפרש את המילה פנים = רוגז.  ואחרי שהמנחה עוברת על פניו של יעקב, רש"י שוב מפרש את המילה פָּנָיו ככעס! *כי גם יעקב היה שרוי בכעס שהיה צריך לכל זה.* ובאותו לילה גורלי, שקדם למפגש עם עשיו, יעקב אבינו נאבק עם המלאך עד אור הבוקר, והאור החיים הקדוש מגלה לנו שהביטוי המופיע "פָּנִים אֶל פָּנִים" הוא לשון מלחמה. אז איך יוצרים קירבה טובה *כשכל מפגש פנים אל פנים מתפוצץ לנו בפנים?* ואולי עדיף להפנות את הגב כדי שלא נג...

 27.11.2020 חכמת נשים פרשת ויצא קרה לך פעם שסמכת על מישהו, נתת בו אמון ולבסוף התאכזבת? מילא אם האמון שלך נסדק עם שכנה, חברה, אחות, זה לא נעים ואפילו קצת כואב אך מדביקים פלסטר וממשיכים הלאה. *אך מה עושים אם זה קורה עם בן הזוג?* ועוד בליל הכלולות שלכם?! פלסטר כבר לא יעזור במקרה כזה וגם לא תחבושת... כולנו מכירות את סיפור מסירת הסימנים שמסר יעקב לרחל ערב חופתם, *אנחנו גם זוכרות שרחל מסרה את הסימנים ללאה על מנת שהיא שלא תתבייש,* וכולנו גם יודעות שרחל זכתה להערכה רבה מצד ריבונו של עולם על מעשה גבורה זה, ובזכות הוויתור הגדול עוד ישובו הבנים לגבולם, אמן. *אך האם שאלת את עצמך פעם איך מרגיש יעקב?* האם הוא לא חש מרומה? האם האמון ביניהם לא נשבר? ואיך הוא מסתכל על כל הסיפור? *בפרשתנו, פרשת ויצא,* מגלה לנו _ה"כלי יקר"_ שיעקב לא רק שלא כעס על רחל, אלא הוא אף אהב אותה *אהבה יתירה* דווקא בזכות אותו מעשה של מסירת הסימנים! יעקב יכול היה לטעון:   מה היא הרמאות הזו? הרי סמכתי עליך! והלא סיכמנו מראש! איך אני יכול להמשיך ולסמוך עליך *אחרי שבגדת באמון שלי?* אך לא כך היא מידתו של יעקב אבינו; *יעק...

 20.11.2020 חכמת נשים פרשת תולדות קרה לך פעם ששאלת את עצמך: *_למה? למה זה קורה לי? למה דווקא אני?_* אם תשובתך חיובית , אל דאגה, את בחברה טובה! את רק צריכה ללמוד איך שואלים ואת מי. בפרשתנו, פרשת תולדות, רבקה אימנו שואלת כמה פעמים "למה".  *כשהתאומים התרוצצו בבטנה* – שאלה "למה?" - למה זה אנוכי? והלכה לדרוש את ה', ובסוף הפרשה, *כשעשיו רצה להרוג את יעקב,* היא שוב שואלת "למה?" - למה לי לאבד את שניכם ביום אחד? ומיד מדברת עם יצחק בנושא. לעומתה, גם עשיו שואל "למה" ? – למה לי הבכורה? ומוכר אותה בביזיון בעבור נזיד עדשים. אז, זה טוב לשאול למה, או שיש בעצם השאלה התרסה כלפי שְמָיַא? אם תשימי לב, כשרבקה שואלת "למה" היא לא נשארת בסימן השאלה. רבקה עניינית ולכן מחפשת תשובה אמיתית בבית מדרשו של שם. וגם אז, כשהיא תרה אחרי תשובה שתשיב את נפשה היא לא דורשת מה' אלא דורשת את ה', את קרבתו. *ובאמת "רבקה" אותיות "קרבה".* גם כשקשה לה , לרבקה, היא לא מתריסה, לא תובעת ולא מבזה, היא שואלת "למה" כדי להתקרב לאמת האלוקית. ובשאלת...

 13.11.2020 חכמת נשים בנתה ביתה- חיי שרה לעיתים נדמה שאהבה היא דבר חמקמק ובלי כללים כלל. זוג טרי בימינו יכול להיכנס לחופה בתחושה עילאית שהנה ,תודה לאל, מצאתי את שאהבה נפשי! אך לקום למחרת בבוקר, או כעבור כמה חודשים ויותר בתחושה שפג התוקף , ועם סימן שאלה אחד גדול: *"לאן נעלמה האהבה?". ואולי היא בכלל לא הייתה קיימת?!* *בפרשתנו, פרשת חיי שרה,* אליעזר עבד אברהם יוצא בשליחות למצוא כלה ליצחק. *אליעזר מתפלל, משתדל וב"ה מצליח,* ואחרי שהכלה נותנת את הסכמתה לשידוך המוצלח, ומשפחתה מאשרת שבאמת *מה' יצא הדבר,* וזהו זיווג משמים, רבקה מובאת אחר כבוד ליצחק, והוא מכניס אותה לאוהל שרה אימו. התורה מדייקת שקודם יצחק לקח אותה לאישה ורק אחר כך אהב אותה- *וַיְבִאֶהָ - וַיֶּאֱהָבֶהָ.* ללמדנו שאהבה מגיעה רק או בעיקר אחרי החתונה.  *כי מה בעצם קורה לפני החתונה?* אמנם יש קשר, יש מציאת חן, ואולי גם לבבות פורחים באוויר, אך חסר מרכיב הכרחי אחד והוא *המחויבות.* וכל עוד אף אחד לא שבר בשבילך את הכוס - *קשה לך להרגיש בנוח ולהסיר את המסכה המחפה על החסרונות* ששניכם עמלים להסתיר זה מזה. ומה קורה אחרי החתו...