רשומות

2020-naso

 29.5.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה- חג שבועות ופרשת נשא* חתונה זה אולי *האירוע הכי שמח בעולם,* הרגע בו שניים הופכים לאחד ומקימים בית. כשמבינים את זה, קל יותר להבין על מה השמחה הגדולה בחג שבועות, חג מתן תורה.  הרי מה היה שם בעצם? *חתונה!* ריבונו של עולם בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, כתובתו. באותו מעמד נשגב נחקקה בנשמתנו השייכות הבלתי פוסקת לתורה ולנותן התורה. אך אם נתבונן נגלה שההמשך של *הסיפור לא היה כ"כ מרנין,* בלשון המעטה... *אמנם משה רבנו עלה למרום* להביא את התורה ביום בו אנו חוגגים את חג שבועות, *אך כשהוא ירד* סוף סוף עם לוחות בידיים , הכלה זנתה תחת החופה ,  *חטאנו בעגל,*  והלוחות היקרים נשברו עוד לפני שהספיקו להגיע ליעד. תארי לעצמך כלה שמתחת לחופה מתחילה להתכתב בפלאפון  עם חבר ילדות שאינו בעלה, ועוד שולחת לו 😍 סמיילי עם לבבות בעיניים. *ה' ירחם.* *אז על מה כל השמחה בעצם?* אולי טעינו בתאריך והיה עדיף בכלל לחגוג את חג מתן תורה לא בו' סיון, אלא ביום בו משה רבנו ירד עם הלוחות השניים, השלמים? *אלא שזו בדיוק השמחה בחתונה.* כשזוג עומד תחת החופה , הוא לא מודע ע...

2020-bamidbar

  22.5.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה–פרשת במדבר* חשבת פעם איך מרגיש אדם *שלא סופרים אותו?* לא מוערך ומאליו לא נצרך.  ואיך מרגיש *עם שלם שסופרים אותו שוב ושוב?*  מאמין ומאליו מאומן. השבת, אנו מתחילים בשעה טובה חומש חדש, *ספר במדבר.* חומש זה נקרא גם *"ספר הפיקודים"* על שם המפקדים הרבים הנערכים בו.  כשקוראים את המפקדים מגלים פתאום שעם ישראל הוא לא עדר של בני אדם בו לא משנה מי נעדר,  אלא  *לכל איש* יש שם, שם משפחה וייחוס.  וכל שבט מסודר במקום המיוחד לו בדיוק. ובזה המפקד אין איש נפקד , ולכל אחד *יש תפקיד מיוחד* עליו הוא מופקד. לא במקרה נערכים המפקדים הללו בחומש במדבר, חומש המתאר את הקורות אותנו בארץ לא זרועה, את האתגרים והנפילות, *את ההליכה שלנו אחריו באמונה.* מדרגת האמונה שנבנתה בנו בהליכה במדבר התחילה בעצם באמון שהוא נתן בנו, בספירה שלו אותנו. והמפקד הזה הביא לתפקיד והמנייה הזו הביאה בסופו של דבר למינוי,  כפי שמפרש רש"י את המילה משמרת כמינוי. ובימים אלו אנו עונים לו בספירה הדדית, ספירת העומר, בה אנו מונים את הימים לחג מתן תורה, החתונה הגדולה . *ונסיים בס...

2020-behar-behukotay

 15.5.2020 *חכמת נשים-פרשת בהר בחוקותיי* תגידי, כמה חיכית למשיח שיבוא בחודשיים האחרונים? בלי סוף. ועכשיו, עם החזרה לשגרה נראה שמפלס הציפייה מתחיל לרדת. 🏆 *זה הזמן אם כן לברר את המושג גאולה.* 🏆 מה המשמעות לפי דעתך של המילה "גאולה"?  מן הסתם תגידי: *חזרה לארץ, משיח, בית מקדש.* את צודקת , וודאי שכל התשובות נכונות, אך יש משמעות יותר ראשונית למילה "גאולה",  ואותה אנו פוגשות השבת. *בפרשתנו , בהר – בחוקותיי,* המילה גאולה חוזרת על עצמה מספר פעמים בהקשר של קנייה ומכירה של בתים וקרקעות, ונראה שהכוונה בכל הגאולות אחת היא-  החזרת הנכס לבעליו. בשנת היובל כל האדמות שנקנו חוזרות לבעליהן,  כל הנכסים ששועבדו חוזרים למקורם ולערכם, וכל העבדים שנמכרו חוזרים לרשות עצמם. גאולה פירושה *שיבה* של כל דבר למקומו. כל נכס לבעליו , וכל אדם לעצמו. גאולה מתחילה מההבנה שאף אחד לא בעל הבית על חברו או על נכסי חברו,  כיוון שיש בעל הבית מעליו, שהוא קונה הכול , *אדון הכול.* *אנחנו מכירות את הסיפור הזה ממגילת רות.* רות השבה משדה מואב עם נעמי חמתה, ונעמי המחפשת את הגואל היותר קרוב שיגאל את האדמ...

2020-emor

 8.5.2020 חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת אמור איך אומרים בעברית : "מסתובבים ונופלים"? – *חגים ומועדים!* עם כל הציפייה לקראת החגים והכיף הגדול ביציאה מהשגרה, יש בהם אתגר לא קטן ולכן למילה " מועד" יש גם משמעות של נפילה. יש שיגידו שהנפילה מגיעה באמת תוך כדי החג עצמו, בטרחה המרובה, בהתמודדות עם האורחים או עם חוסר האורחים (כפי שחווינו בפסח האחרון) ויש שיגידו שהנפילה דווקא מגיעה אחרי שהחג נגמר, האורות כבים , והשגרה מאיימת לחדור לחיינו עם הזריחה שלמחרת. אז איך מתמודדים עם החזרה לשגרה אחרי תקופה ארוכה? *בפרשתנו , פרשת אמור, אנו פוגשים את "פרשת המועדות"* - כל החגים מדאורייתא התכנסו לפרק כג' בחומש ויקרא, וביניהם מופיעה "ספירת העומר", הספירה שאנו סופרים ממש בימים אלו , ספירה יום יומית המחברת את חג פסח שנותר מאחור עם חג שבועות המתקרב ובא.  בימינו אנו נוהגים בימי ספירת העומר מנהגי אבלות על מותם של תלמידי ר' עקיבא שמתו במגיפה בין פסח לשבועות, אך במקור ימים אלו נשאו אופי חגיגי , מעין "חול מועד" ארוך שבא לרכך את הנפילה אחרי ימי פסח המוארים, *ולהכין א...

2020-aharey-mot-kdushim

 1.5.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה "אחרי מות-קדושים"* אנו נמצאים בעיצומם של ימים מיוחדים , ימים מבשרי גאולה, ימי חודש אייר. אחד הפלאים בחודש זה הוא שבדרך כלל פרשות השבוע "אחרי מות – קדושים" מגיעות אלינו אחרי זיכרון מותם של *קדושי השואה וקדושי חללי מערכות ישראל.* מה שמעורר את השאלה: *מה זה בעצם להיות קדוש?* והאם אפשר להגיע לזה בעודנו בחיים? פרשת אחרי מות מתחילה מעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.  אם אשאל אתכן מה היום הכי קדוש בשנה, מן הסתם התשובה תהיה *"ברור, יום הכיפורים"* יום המובדל מהחומר, אין אוכל אין מים, רק אני לבד עם ה'. אפילו יצר הרע בחל"ת😊 "...  אלא שבפרשת "קדושים תהיו" , הפרשה שמגיעה מיד אחרי מות, אנו מגלים שהקדושה עליה אנו מצווים אינה נמצאת רק בבית הכנסת בין תפילת נעילה לתקיעת השופר, אלא היא נמצאת *עמוק–עמוק בתוך החיים:* באיסורי עריות, בחובתנו לשים לב לעַנִי ולגֵר, ברגישות הנדרשת כלפי חרש ועיוור, ובהבנה הבסיסית שיראת השמים שלנו נמצאת ממש פה בארץ, בתוך המעשים היומיומיים. *למות כקדוש זו זכות עצומה, אך להיות קדוש זו משימת חיים!*  ...

2020-tazria-mezora

 24.4.2020 *חכמת נשים פרשות תזריע–מצורע* כשקורה משהו לא נעים במציאות,  קל מאוד לחפש מי *אשם,*  ולא תמיד זוכרים לחפש את *ה'*. שַכֵן אמר לנו השבוע שכולם היום פוחדים מהמקל ובעצם שוכחים שיש מי שמחזיק את המקל. אך אחרי שכולנו כבר מבינות היום שיש מנהיג לבירה שמשנה סדרי עולם באפצ'י, נשארת שאלה גדולה תלויה באוויר : מה חושב עלינו בעל המקל? הוא כועס עלינו? והאם אנחנו עד כדי כך רעים שזה מה שמגיע לנו?  *מגיפה עולמית?!* *בפרשותנו, תזריע–מצורע* אנו פוגשים את ההתמודדות עם נגע הצרעת. צרעת  היא מחלת עור שבאה על אדם שלא שמר את פיו ולשונו מלדבר לשון הרע.  ומה עושה אדם שחושש שמא הוא נגוע בנגע הרע הזה? הולך לכהן. כהן לבוש לבן (מזכיר את אנשי המד"א הלבנים מכף רגל ועד ראש) והוא מברר: האם אתה נגוע או שמא אתה זקוק לבידוד של שבועיים עד שיתברר מצבך. הצרעת, לעומת הנגיף העולמי, אינה מדבקת , אך העוון שבגללה היא באה יכול בהחלט להדביק. את שומעת מילה ומעבירה הלאה, ובלחיצת כפתור אחת הדבקת את כל הרשת... לא נעים בכלל. _אך ראי נא איזה פלא:_ אומרים חז"ל שלא כל דור זוכה לכך שהצרעת מופיעה בימיו....

2020-shmini

 17.4.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת שמיני* בדידות היא אחת המכות שלא כתובות בתורה, איך אמרה לא מזמן קשישה אחת בתקשורת? "בסוף נמות מבדידות עוד לפני שנדבק מהנגיף☹"  ובאמת, ההרגשה שאין לך בעולמך אלא ד' אמות של עצמך (שהן 2 מטר😊) כלל אינה מרנינה, ומעלה מחשבות על קרבה, ריחוק ומה שביניהם. *בפרשתנו, פרשת שמיני,* עם ישראל סוף סוף זוכה להשראת שכינה במשכן . שבעת ימי המילואים חלפו והנה הגיע לו היום השמיני, היום בו אש ירדה מהשמים על המזבח כמבשרת ש- *הנה! הגענו למנוחה ולנחלה: השכינה שורה במעשה ידינו, ויש פרי מתוק לעמל שהשקענו בבניית הבית.* אך דַא עַקא, השמחה הגדולה התערבבה בצער גדול מאוד- *שני בני אהרון מתים בקרבם אל הקודש.* כי קרבה יתירה שלא על פי כללי ההתקרבות הנכונים יכולה להפוך את אש האהבה לאש זרה. *"אש זרה"* היא לאו דווקא תשוקה אסורה המופנית לכתובת הלא נכונה, לעיתים *"אש זרה"* יכולה להיות מדויקת במַעַן אך לא בזמן הנכון! כי צריך לחכות קצת עם העוצמות הללו לעת הנכונה ולא לעורר את האהבה עד שתחפץ.  גם בתוך הבית פנימה, במערכת הזוגית, יש מקום לשמירת האיזון הזה בין ה...

2020-pesah

 7.4.2020 חכמת נשים בנתה ביתה- ערב פסח התש"פ חג הפסח מעוטר במעלות רבות, ובשמות רבים המקיפים את דמותו הגדולה רבת ההוד, אחד מהם הוא *חג החֵירות.* לפעמים נדמה שהמילה האחרונה שמתארת את ההכנות לפסח היא חֵירות, ומה שקורה זה רק *שִיעַבוד אחד גדול* לניקיון ולהכנות שלא נגמרות, ועד שמגיע ליל הסדר אנו עוברות ימים רבים של בלגן...  אז מהי החֵירות שפסח מביא בכנפיו, ואיפה אנחנו בכל הסיפור הזה? *מצרים העתיקה* הנחילה בעולם את האמונה שהעולם הוא מעגל סגור, מה שהיה הוא שיהיה, עולם כמנהגו נוהג, ואת הטבע הזה אי אפשר לפרוץ. אם נולדת עבד - אתה גם תגמור את החיים כעבד, ובאמת לא היה עבד שברח ממצרים, *עד שהגענו אנחנו, עם ישראל.* מרגע הופעתנו על במת ההיסטוריה, עוד משחר היווצרותנו כאומה, הבאנו לעולם את בשורת ההתחדשות - אפשר להשתנות, העולם אינו מעגל סגור ויש מקום לנס להתחולל בקרבו.  אברהם ושרה לימדו אותנו את השיעור הזה עם הבאת יצחק לעולם בגיל 100, ללמדנו שברצות ה' גם זוג קשישים מסוגלים להוליד, וגם עם של עבדים יכול בלילה אחד לצאת לחופשי. *האמונה הגדולה הזו בהתחדשות וביכולת לשנות את הטבע היא בשורת החֵירו...

2020-vayikra

 27.3.2020 *חכמת נשים פרשת ויקרא* אחד הקשיים המדוברים בתקופה זו , הוא המשבר הכלכלי. המשק הושבת כמעט לגמרי ורבים מאיתנו יושבים בבית ללא תעסוקה, או בקיצור: חל"ת: *חופשה ללא תשלום.* המצב הזה מלחיץ רבים מאיתנו.  איש לא יודע מה ילד יום , והתחושה הזו של חוסר הביטחון הכלכלי מביא אותנו לחפש תשובות בדבר היציב היחיד שנשאר לנו בעת הזו, והיא: *פרשת השבוע...* בפרשתנו , פרשת ויקרא, הקב"ה קורא למשה רבינו בא' בניסן ומלמד אותו את עבודת הקורבנות. הכלל המנחה בעבודה זו היא : *אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את ליבו לשמיים.* גם אם אתה עשיר שמביא פר מדושן ההולם את מצבך הכלכלי וגם אם אתה עני המביא מנחת סולת פשוטה, העיקר בעבודתך היא *הלב, הכוונה.*  עבודת הקורבנות יוצרת קרבה מתוך הקרבה, ולכן העבודה היא אישית ולא ניתנת להשוואה חיצונית. מדוע? מהסיבה הפשוטה שכל אדם שונה מחברו ברמת ההקרבה הנדרשת ממנו כדי לחוש קרוב לריבונו של עולם. המאמץ שהעני משקיע בהבאת המנחה אינו נופל מרמת המאמץ שהעשיר השקיע בהבאת הפר, כיוון שהמאמץ והרצון להתקרב אינו דבר שניתן לראות ולא למדוד.  ולכן בימינו כשאין לנו בית מקד...

2020-vayakhel-pekude

 20.3.2020, 10:33] Snir Elgabsi: בס"ד. חכמת נשים פרשת ויקהל פיקודי. כל העולם במשבר, מחכה לבשורה שתגיע ותגאל אותו מחבלי הלידה הללו. ובתוך כל העולם הזה גם אנחנו יושבות על המשבר , חלקנו מרגישות אפילו קצת שבורות מכל המצב השברירי הזה. קורונה. מדינה שלימה בהתבודדות, קצב החיים המטורף נפסק באחת, ופתאום כל אחת מאיתנו מוצאת את עצמה יותר בבית, עם בניי משפחתה וזה לא תמיד פשוט ומתוק כמו שהיינו מצפות שזה יהיה. פתאום , ביום בהיר אחד  הציבו לנו מראה מול הפנים, אין יותר לאן לברוח, ואין זמן יותר מתאים להתבוננות וניקיון פנימי כמו הימים הללו שלפני פסח.  מישהו החזיר אותנו לעצמנו בעל כורחנו , לטובתנו. ואנחנו שואלות את עצמנו , איזו טובה תצמח מכל המצב הזה? בפרשתנו, פרשת וייקהל – פיקודי נבנה סוף סוף המשכן, הבית.  והמילה שחוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים בתהליך ההקמה היא "הלב". נדיבי לב תורמים חומרים לבניית המשכן , חכמי לב עושים את מלאכת היצירה, ונשים חכמות לב יושבות ליד עיזים וטוות מהצמר שלהם יריעות למשכן. ואת כולם, גם את נדיבי הלב וגם את חכמי וחכמות הלב, הלב הוא זה שנשא אותם לעשות כן. כל חכמת...

2020-tezave

 6.3.2020 *חכמת נשים - פרשת תצווה*  חג פורים עוד רגע כאן, וההכנות בעיצומן. מרוב מטלות צבעוניות את כבר לא מוצאת ידיים ורגליים, ובטח שלא את הראש. זה הזמן אם כך, לחפש ואולי גם למצוא את *המשמעות* המסתתרת בתוך שלל הצלופנים , התחפושות, והמטעמים הדביקים שימלאו את שולחנך תוך ימים ספורים!  *מגילת אסתר מגוללת בתוכה סיפור* עתיק ומרתק שהתרחש בשושן הבירה בתקופה שבין חורבן בית ראשון להקמת בית המקדש השני. אם נתבונן , נשים לב ששם ה' אינו מוזכר במגילה אפילו פעם אחת. *ובאמת, כותב ר' יצחק עראמה* שלצורך כתיבת המגילה, אספו חכמי ישראל *כתבי עיתונות מאותה תקופה, וברוח קודשם בררו את האמת מתוך השקר העיתונאי,* וכך נוצרה המגילה המוגשת לפנינו היום. זו אם כך הסיבה הנגלית לעין *להיעדר שמו של ה'* מהמגילה.  אך הסיבה הנסתרת היא שבאמת *הקב"ה נמצא ומנהל* את כל הסיפור מהתחלה ועד הסוף, רק שהוא עושה זאת *בהסתר* (באסתר).   בעין בלתי מזויינת נראה שהטבע שולט בעולם, אחשוורוש מסיר את הטבעת _(אותיות טבע)_ ומוסר *להמן הרשע החפץ להשמידנו.* אך בהסתכלות עמוקה יותר נגלה איך *אין מקרה בעולם,* ויש מי שמשגיח...

2020-truma

 28.2.2020  *חכמת נשים - פרשת תרומה*  לפעמים נדמה לך שאתם חיים בשני עולמות מקבילים, שבעצם אף פעם לא נפגשים. הוא בעסקים שלו, ואת בעניינים שלך. כשאת חוזרת מהעבודה הוא בדיוק יוצא,  וכשהוא סוף סוף חוזר , את כבר בחלום העשירי.  *לחיות עם אך להרגיש בעצם בלי.*  תחושת הבדידות בעולם המודרני לא פוסחת אפילו על זוגות נשואים.  מה בעצם יכול לעזור לנו לצאת מהבדידות ולראות איך שני הפכים יכולים בסופו של דבר להתחבר? בפרשתנו , פרשת תרומה, הקב"ה מצווה אותנו להקים בית , משכן בו תשרה השכינה, וממנו תצא ברכה לכל העולם. אך הציווי לא נישאר כללי ופסטרולי אלא יורד איתנו ממש לפרטים, ממה המשכן עשוי ואילו כלים עלינו לבנות בו כדי לקבל את השפע הרוחני והגשמי. המשכן נבנה מהמון פרטים שנראים לכאורה לא בהכרח קשורים אחד לשני , ובטח שלא שווים בתפקידם. אך אם נתבונן , נראה בפסוקים ביטוי מעניין שחוזר על עצמו: על המשכן להיות אחד.  *וכי הוא יכול להיות שניים?*   *מבאר הספורנו* שאף על פי שיש מדרגות שונות במשכן, יש קודש ויש קודש קודשים, יש כלי כזה ויש כלי עם תפקיד אחר, יש לזכור שכאשר כ...