2020-truma
28.2.2020
*חכמת נשים - פרשת תרומה*
לפעמים נדמה לך שאתם חיים בשני עולמות מקבילים, שבעצם אף פעם לא נפגשים.
הוא בעסקים שלו, ואת בעניינים שלך. כשאת חוזרת מהעבודה הוא בדיוק יוצא, וכשהוא סוף סוף חוזר , את כבר בחלום העשירי.
*לחיות עם אך להרגיש בעצם בלי.*
תחושת הבדידות בעולם המודרני לא פוסחת אפילו על זוגות נשואים.
מה בעצם יכול לעזור לנו לצאת מהבדידות ולראות איך שני הפכים יכולים בסופו של דבר להתחבר?
בפרשתנו , פרשת תרומה, הקב"ה מצווה אותנו להקים בית , משכן בו תשרה השכינה, וממנו תצא ברכה לכל העולם.
אך הציווי לא נישאר כללי ופסטרולי אלא יורד איתנו ממש לפרטים, ממה המשכן עשוי ואילו כלים עלינו לבנות בו כדי לקבל את השפע הרוחני והגשמי.
המשכן נבנה מהמון פרטים שנראים לכאורה לא בהכרח קשורים אחד לשני , ובטח שלא שווים בתפקידם. אך אם נתבונן , נראה בפסוקים ביטוי מעניין שחוזר על עצמו: על המשכן להיות אחד.
*וכי הוא יכול להיות שניים?*
*מבאר הספורנו* שאף על פי שיש מדרגות שונות במשכן, יש קודש ויש קודש קודשים, יש כלי כזה ויש כלי עם תפקיד אחר, יש לזכור שכאשר כל הפרטים השונים הללו, מכוונים למגמה אחת משותפת , אזי המשכן הופך להיות אחד.
*וכשהכול מאוחד למגמה אחת, אין פרט שמרגיש לבד.*
מתי בעצם אנחנו מרגישות לבד?כשיש ניתוק בין המגמות של שנינו.
הוא פועל , יוצר ועושה למטרה אחת , ואילו את עמלה וכבר מרגישה בלה וכבר לא ממש כלה, למען מטרה אחרת.
ואילו התורה מדריכה אותנו שעל המשכן להיות אחד. על אף השוני בירידה לפרטים, המגמה צריכה להיות משותפת. ומהי? לעשות רצון קונם.
שנזכה!
שבת שלום ומבורך!
---
הילה ג'ורנו ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה