2020-shmini
17.4.2020
*חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת שמיני*
בדידות היא אחת המכות שלא כתובות בתורה, איך אמרה לא מזמן קשישה אחת בתקשורת? "בסוף נמות מבדידות עוד לפני שנדבק מהנגיף☹"
ובאמת, ההרגשה שאין לך בעולמך אלא ד' אמות של עצמך (שהן 2 מטר😊) כלל אינה מרנינה, ומעלה מחשבות על קרבה, ריחוק ומה שביניהם.
*בפרשתנו, פרשת שמיני,* עם ישראל סוף סוף זוכה להשראת שכינה במשכן . שבעת ימי המילואים חלפו והנה הגיע לו היום השמיני, היום בו אש ירדה מהשמים על המזבח כמבשרת ש- *הנה! הגענו למנוחה ולנחלה: השכינה שורה במעשה ידינו, ויש פרי מתוק לעמל שהשקענו בבניית הבית.*
אך דַא עַקא, השמחה הגדולה התערבבה בצער גדול מאוד- *שני בני אהרון מתים בקרבם אל הקודש.* כי קרבה יתירה שלא על פי כללי ההתקרבות הנכונים יכולה להפוך את אש האהבה לאש זרה.
*"אש זרה"* היא לאו דווקא תשוקה אסורה המופנית לכתובת הלא נכונה, לעיתים *"אש זרה"* יכולה להיות מדויקת במַעַן אך לא בזמן הנכון! כי צריך לחכות קצת עם העוצמות הללו לעת הנכונה ולא לעורר את האהבה עד שתחפץ.
גם בתוך הבית פנימה, במערכת הזוגית, יש מקום לשמירת האיזון הזה בין הקרבה לבין הריחוק.
לעיתים דווקא השמירה על המרחק בינינו מאפשרת את הקרבה היותר גדולה. דווקא כשמתרחקים רואים את כל התמונה, ולפתע מתגלה שהאדם העומד מולי הוא אישיות גדולה ועשירה עם מחשבות ורגשות שלא הכרתי. *דווקא המרחק הזה בונה בנו קומה חדשה ורעננה.*
והקשר הזוגי הזה , הבנוי תדיר מריקוד סוער של צעד קדימה וצעד אחורה, הוא הקשר הבריא ובו שורה השכינה.
שבת שלום ומבורך!
---
הילה ג'ורנו - ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה