רשומות

אמור

חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת אֱמור *"לא סופרים אותי בבית הזה ... "* שמעת את המשפט הזה אי פעם? *כל אחד רוצה שיספרו אותו* (אפילו את). שמישהו סוף סוף ישים לב, יטה אוזן, יפנה מבט. לספור מישהו זה בעצם לראות שהוא קיים, ולכבד מישהו - זה לתת לו את מלוא כובד המשקל, להפוך את האדם ה"שקוף"  לנוכח, להווה , ל-Present (שזה גם מתנה 🎁 באנגלית ☺️).  אבל איך עושים את זה? איך נותנים לשני הרגשה שהוא מתנה? *שהוא ספור ומכובד?* *בפרשתנו, פרשת  אמור,* אנו נפגשת עם "פרשת המועדות", וחגי ישראל נכתבים שם על הסדר- ראש השנה, כיפור, סוכות, פסח. והנה רגע לפני שמגיעים לחג שבועות, מופיעה ספירת העומר. *מה לה ולחגים הצבעוניים שלנו?* מסביר האור החיים הקדוש שכמו שכלה סופרת שבעה ימים נקיים כדי לצאת מטומאת הנידה עד הטבילה והחתונה, *כך ספרנו שבע שבועות כדי לצאת מטומאת מצרים עד מתן תורה, החתונה.* לא ביום אחד יצאנו מטומאת מצרים, זה לקח זמן, עוד יום ועוד יום, לאט-לאט, שלב אחר שלב, בלי קפיצות. ולכן *סופרים* את הימים הללו, ובעצם - *מחשיבים אותם.* בעידן המודרני קצב החיים הפך למהיר כל כך עד ששכחנו מה זה לחכ...

פרשות אחרי מות - קדושים

חכמת נשים בנתה ביתה - אחרי מות קדושים ביתו של אדם - מבצרו. כי "בית" זה לא רק 4 קירות וגג מעל, בית זה לא עוד דירה או נכס. בית זה בהרבה יותר מזה... בפרשתנו , פרשת אחרי מות, אנו נפגשות עם עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.  הכהן הגדול מצווה לכפר בעדו ובעד ביתו, ומפרשים חז"ל- ביתו זו אשתו!  *הכהן הגדול חייב להיות נשוי במהלך עבודתו הקדושה,* עד כדי כך שהוא מקדש אישה נוספת על תנאי, שאם תמות אשתו ח"ו, הוא עדיין יהיה נשוי! כי ביהדות להיות נשוי זהו ערך עליון שאינו סותר עבודת אלוקים, ובאמת הקמת בית בישראל נקראת גם בשם "קידושין!" = קדושה! אם נשים לב נגלה,  שהאיש הקדוש *בנצרות - הכומר, לא יכול להתחתן,* ואדם שחשקה נפשו להתעלות ברוחניות בעולם המזרח - עליו *להתנזר מחיי משפחה.*  ואילו אצלנו, זה בדיוק להפך! - ביום הקדוש בשנה, יום הכיפורים, האדם הקדוש בעם ישראל חייב להיות נשוי. ובכלל , בהתמודדות הקשה מול יצר העריות העולם שלנו מתחלק לשניים, או בעצם לשלושה.  *תרבות המערב* עומדת חסרת אונים מול תאוות הזימה השוטפות ומתירה לעצמה לגלוש עם היצר הזה למחוזות הכי נמוכים שאפשר, כי איך אפשר...

פרשות תזריע מצורע ויום העצמאות

חכמת נשים בנתה ביתה פרשת תזריע מצורע ויום העצמאות השבוע תוך כדי הליכה מפה לשם במרכז המסחרי, קלטו עיניי לוח ירוק עם כיתוב מעניין: *"עשרת ימי תודה".* מגניב! חשבתי לעצמי, להגיד תודה זה תמיד טוב! אבל למה דווקא עכשיו?  קריאה חטופה הבהירה לי את התמונה:  🎉 *יום העצמאות קרב ובא, וזו הזדמנות לומר תודה!* 🎉 ואכן קווים לבנים נמתחו על הלוח הירוק, וגירים לבנים (של פעם!) הונחו שם בקרן זווית כאומרים: כל הרוצה לכתוב תודה, יבוא וייטול.  האמת שעם קצת יותר אומץ הייתי עוצרת וכותבת, אך את האומץ השארתי הפעם בבית...  *ימים מיוחדים אלו, ימי חודש אייר, ימים מלאי זיכרון, גבורה ועצמאות.*  בשטף החיים קל לנו להיתפס לקטנות ולהתלונן על המדינה ועל _(חוסר)_ הממשלה, על החינוך ועל הכלכלה, ואפילו על תנובת השדה. אך חודש אייר עוצר אותנו מהשטף הזה ואומר : חבר'ה, תרימו שנייה את המבט, לפחות פעם אחת בשנה ותגידו *תודה!* הרי רק בשבוע שעבר ביום הזיכרון לשואה, קיבלנו תזכורת ברורה מה היה לנו כשלא הייתה לנו מדינה, *ואם על נס תקומת ישראל לא נאמר תודה , אז על מה כן?* *מפרשת השבוע - תזריע,* המספרת בין היתר על ט...

פרשת שמיני

חכמת נשים פרשת שמיני "זה קורה במשפחות הכי טובות". מכירה את המשפט הזה? אמרו לך אותו פעם? אם כן, כנראה שהמשפחה שלך היא מאלו  שאף אחד לא באמת היה רוצה להיות כמותן. מהמשפחות שחוו נפילה, נשירה או אתגר קשה במיוחד וכדי לעודד את רוחן ולהרים את המורל מספרים להן שבעצם זה קורה במשפחות הכי טובות, *פרס ניחומים שכזה, שאף אחד לא באמת היה רוצה לקבל.* אך רגע , רגע, אל תתייאשי! כי במבט שני טמונה כאן אמת עמוקה המגלה שדווקא *הקשיים ב"משפחות הכי טובות"*  מלמדים לפני הכול על *גדולתן...* ועל כך בפרשת השבוע - בפרשתנו , פרשת "שמיני" מתרחש אסון כבד בתוך השמחה הגדולה של חנוכת המשכן - *נדב ואביהו , שני בניו של אהרון כהן, מתים יחד בעוון הקרבת אש זרה.* לא קשה לדמיין את *ההלם והצער* שהיו נסוכים על פניהם של משה ואהרון,  מה גם שרש"י נותן לנו כמה פירושים המסבירים את נסיבות האירוע, והם כולם יחד מצביעים על כשל בהתנהלות השניים. אך המדהים הוא שלפני הכול ובתוך כל הצער והמהומה, משה רבנו אומר לאהרון אחיו *דברים אחרים לגמרי!* הוא לא מוכיח ולא מטיח האשמות אלא בדיוק להפך - הוא מביע הערכה גדולה ...

שביעי של פסח

חכמת נשים בנתה ביתה שביעי של פסח *קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף,* כך כתוב, וכך גם הרבה רווקים מרגישים. עד שיש הצעה, ועד שסוף סוף נפגשים, ועד שיש מציאת חן, ועד ששני הצדדים מסכימים - הרבה מים יעברו בירדן, *והמים הללו לא פעם מכילים כמות לא מבוטלת של דמעות.* אין ספק שזוגיות טובה היא נס, לא פחות מקריעת ים סוף, אך למה להשוות _חיבור_ של שני אנשים _לקריעת_ ים לשניים? הרי סוף סוף מדובר באיחוד ולא בפירוד?!  יתכן וחז"ל באו לרמוז לנו *מסר מאוד חשוב בדרך לזוגיות -* הרבה פעמים קשה להתחבר כי עוד לא נפרדנו מחלקים שהיינו צריכים להסיר מעלינו מזמן -  זיכרונות מקשרים קודמים, כְּבילות יתר למשפחת המוצא, או *מידות לא מתוקנות שמונעות מאיתנו לראות את הזולת, זולתנו.* בחג שביעי של פסח אנו מזכירים את נס קריעת הים לאחר יציאת מצרים. ומה היה שם בעצם? הים הגועש והשוצף עמד מלכת, נפתח לשניים ועם רב עבר בתוכו. *איזו ענווה זה דורש מיָם כל כך גועש!* להפסיק לזרום, לעמוד דום, כי מישהו אחר רוצה לעבור. גם בזוגיות חשוב לפעמים לשנות את הטבע הזורם שלנו *ולהשתנות בשביל מישהו אחר.* וכשזה יקרה, זו תהיה ממש גאולה. שבת שלו...

פרשת צו וחג הפסח

חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת צו וחג הפסח ריח האקונומיקה עולה בחלונות ביתנו ומתערבב עם ריח ניחוחות התבשילים של ערב חג, אחחח, ישתבח שמו לעד, *אביב הגיע פסח בא!* עונת האביב היא עונה מושלמת שכזו, *יש בה הכול,* ואינה זקוקה היא לשום מזגן שיאזן אותה. שמעתי בשם הרב אליעזר קשתיאל  שלכן חג החרות נקרא גם חג האביב, כי מה היא חרות בעצם? ומה זה אביב? חרות היא החופש להיות את, עד הסוף, ובלי תלות באף אדם ובשום נסיבות חיצוניות, כזאת היא עונת האביב. היא לא תלויה במעילים, מזגנים או מאווררים, *היא נעימה בפני עצמה, חרותית.* והאמת היא שגם המצה מזכירה לנו  את החרות הזו, אליה כולנו כוספים. גם המצה משוחררת מכל מיני חומרי הטפחה שונים, כל כולה עצמיות טהורה, רק קמח ומים וזהו. אפילו מלח אין בה. *ואולי זו הסיבה שהיא כל כך נצחית, שורדת הרבה זמן ולא מתקלקלת.* *כי כשאת יוצאת לחרות מכל השעבודים* של "מה יגידו"  ומרשה לעצמך להיות פשוט את, בלי תוספות ובלי הצגות - את לא מתקלקלת כל כך מהר, וגם לא מחמיצה. את פשוט... מספיקה. *מספיק טובה כמו שאת, בת חורין.* בפרשתנו פרשת צו, מוזכר *האיסור של הקרבת חמץ* ומצוות אכילת מצו...

ויקרא

חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת ויקרא כשנכנסתי בשערי האולפנה בתחילת כיתה ט', נפתח לי *עולם עשיר אותו לא הכרתי.*  ומילדה שהתעניינה כל היום בבגדים, חוויות וטיולים, התחלתי מוצאת עצמי שקועה _בספרי אמונה_ ובדיונים עמוקים עם חבֵרות. אך בד בבד התחלתי *לזנוח נושאים חומריים* אך חשובים, כמו עמידה בזמנים, סדר וניקיון וכמובן- לימודים! (לימודי חול כמובן, ובמיוחד שיעור ספורט...) כמוני היו עוד כמה בנות נחמדות שהיו שותפות למהלך, עד שיום אחד המחנכת שלנו תפסה אותנו לשיחה חשובה במסדרון, ושאלה :  *"מה לדעתכן תפקידם של הכוהנים בבית המקדש?"* האמת שידענו את התשובה, כי לשיעורי תורה הקשבנו, אך נתנו לה להמשיך. "יכולנו לחשוב שבבית המקדש *אין יותר קדוש מלהתפלל ולעסוק בתורה* מבוקר עד ליל.  _אך לא כך הדבר!_ תפקיד הכוהנים במקדש היה *טכני מאין כמוהו,* ועבודת המקדש הייתה כרוכה בעבודות מטבח שלא היו מביישות אף אמא מרוקאית...הכוהנים היו שוחטים, ממליחים, זורקים את הדם וצולים, וגם מנקים אחריהם! 😊  אלא מה? עבודתם הייתה קודש לה', כי מה שהסתובב להם בראש כל הזמן היה _'איך אני לוקח את כל החומריות הזו ומקרב ...

ויקהל

 11.3.2021, 21:30] Snir Elgabsi: *חכמת נשים פרשת ויקהל* עד לא מזמן, היה נהוג לחשוב ש"הצלחה" תלויה במנת משכל בציונים גבוהים, ובפיתוח יכולות שכליות. כל זה היה נכון עד שנכנסו לחיינו צמד המילים *"אינטילגנציה רגשית",* מונח שתבע ד"ר דניאל גולמן, פסיכולוג אמריקאי-יהודי. גולמן חקר ומצא שליכולות הרגשיות של האדם יש השפעה כבירה על *ההצלחה שלו בחיים.* וגם אם אתה פרופסור וקיבלת בכל המבחנים 100, זה לא אומר שמחר תצליח להשתלב בשוק העבודה, כי כמו שאומרים אצלנו *"אם אין לך חכמת חיים מה יעזרו לך כל הציונים?"* והאמת, שהתורה שלנו גילתה לנו את הסוד הזה (ואף יותר ממנו) כבר בפרשת ויקהל. בפרשתנו, משה רבנו מצווה את בני ישראל על בנית המשכן. המשכן כידוע הינו הבית להשראת השכינה על ישראל, והכנתו דורשת *רמת דיוק מטורפת, שלא נאמר כישרון יוצא דופן, ויכולות שכליות ומעשיות מדהימות,* אלא שהתורה לא מציינת שהאנשים שפעלו במשכן היו דווקא גאוני עולם, או מוכשרים ברמות- על, אלא הם היו בעיקר *"חכמי לב". שילוב עדין של שכל ורגש במינון הנכון.* וכמו שאומר המלבי"ם במשלי על המילים ...

כי-תשא

חכמת נשים פרשת - כי תשא "הלוואי והכל היה הולך חלק, בלי משברים, בלי _עליות וירידות"_ כך את מקווה בינך לבין עצמך. אך בפועל, *אין זוג בלי משברים.* וגם את, מרגישה לעיתים כמו ברכבת הרים, עם עליות תלולות וירידות מפחידות. אך למה זה טוב? כל המשברים הללו? *ואולי עדיף בלעדיהם?* בפרשתנו , פרשת כי תשא, מתרחש *אחד המשברים המטלטלים ביותר בתולדות עמנו -* *_חטא העגל.._* הרי רק לפני רגע כרתנו ברית, וכבר אין כוח לחכות? חז"ל ממשילים את הסיטואציה לכלה שזינתה תחת חופתהּ. תדמייני לעצמך כלה שמצד אחד מקבלת את *הטבעת מבעלה האוהב,* אך מצד שני שולחת הודעת *"סמיילי מאוהב"  למישהו אחר.* קשה שלא להרגיש את האדמה בוערת מתחת לרגליים במצב כזה. ובאמת משה רבינו משליך את לוחות הברית המסמלים את אהבתנו, והם מתרסקים אחר כבוד - למרגלות הר סיני. אך הלוחות השבורים לא הולכים לגניזה וגם לא למחזור אלא *משה רבינו אוסף אותם אחד אחד* ומכניס אותם לארון הברית , יחד עם לוחות השניים. מדוע אין הוא זורק אותם? הרי מי צריך תזכורת לנפילה הגדולה?! זהו, נגמר, *קיבלנו חדשים וממשיכים הלאה, ועדיף לא להיזכר בפדיחה שהייתה......

פרשת תצווה - פורים

🎊 חכמת נשים פרשת תצווה – פורים 🎊 עולם האופנה מכיל בקרבו מרקם עשיר של צבעים, בדים וגזרות מגזרות שונות. עוד לא נראתה אישה הלבושה באותה צורה בדיוק כחברתה, כי ללבוש יש אמירה,  "סאב טקסט" שעובר בשקט, בין השורות. _אך האם בגדים הם רק דרך לבטא את עצמנו? או שיש להם גם כוח לחולל משהו?_ פרשתנו, פרשת תצווה, מתארת באריכות את בגדי הכוהן הגדול.  אנחנו רגילות לכך *שלהשקיע במראה החיצוני זה דבר נצרך אך לא מאוד רוחני,* אך מהפרשה שלנו  רואים שללבוש יש משמעות רוחנית ויכולת להפוך ל"בגדי קודש" - בגדי קודש המחוללים שינוי ומתקנים בעצם לבישתם כל מיני קלקולים מוסריים כמו *לשון הרע (המתוקן ע"י המעיל), חוסר צניעות (ע"י מכנסי הבד), וגסות רוח (ע"י המצנפת).* כי כשהלבוש מכסה את הגוף , הנשמה באה לידי ביטוי. ולכן לא מקרה הוא שחג פורים מתחבר השנה עם פרשת הבגדים, פרשת תצווה. התרבות ששלטה אז בשושן הבירה הייתה *תרבות של החצנה והחפצה.* את המשתה אחשוורוש עשה כדי להראות לכולם את עושרו ואת אשתו ושתי ניסה להפוך לבובה בחלון ראווה, למען אותה יראו ואותו יכבדו. על פי המדרש, גם אחשוורוש לבש בגדי ...

תרומה

חכמת נשים פרשת תרומה ידוע הדבר שבכל אתר בנייה המכבד את עצמו יופיע השלט *"סכנה כאן בונים".* שמעתי פעם מחנכת שאומרת שכל זוג צעיר צריך לאמץ את הרעיון ולתלות שלט כזה *על דלת ביתם,* מתחת לשלט הנושא את שם משפחתם המשותף. כי כשבונים בית צריך לפעמים לסגור את הדלת *ולשמור את כל ההשקעה לעצמנו!* אך מה עם כל האידאלים שלשמם הקמנו את הבית הזה? האין זו אגוצנטריות? בפרשתנו, פרשת תרומה, *הקב"ה מצווה את משה להקים בית,* ולא סתם בית אלא משכן בו תשרה השכינה וממנו תצא הברכה לעם ישראל , לעולם ולכל העולמות כולם. אם נשים לב נגלה שבבניית המשכן יש עקרון מדהים החוזר על עצמו – *את הזהב משאירים בפנים!* רואים את זה ביריעות המכסות את המשכן *מבחוץ,* המחוברות זו לזו בקרסי *נחושת,*  לעומת היריעות *הפנימיות* המחוברות בקרסי *זהב.* ורואים את זה גם בכלי המשכן- הכלים שנמצאים _בחצר מצופים נחושת_ לעומת הכלים הפנימיים - המנורה, מזבח הקטורת, שולחן לחם הפנים וארון הברית, העשויים (או מצופים) _זהב טהור..._ לעומת המשכן,  אחשוורוש דווקא בחר להשקיע בחצר ולהזמין את כולם שיראו בבחינת "שופוני אנש". כי  לא תמיד פשו...

משפטים

חכמת נשים בנתה ביתה - פר' משפטים 💕מה השלב הכי מרגש בחתונה?💞 יש שיגידו כיסוי הכלה בהינומה👰‍♀️, יש שיגידו שבירת הכוס🥂 ויש שיגידו נתינת הטבעת💍, ותקנו אותי אם אני טועה, אך לא נראה לי שמישהו יגיד שקריאת הכתובה📃 היא החלק הכי מרגש. אך תתפלאי לדעת שבלי כתובה אין חתונה! ויותר מזה – זוג עם טבעת בלי כתובה, לא יכול לחיות יחד! ומה בעצם כתוב בה, בכתובה? את חובות הבעל כלפי אשתו, ואף נקוב בה הסכום שהחתן חייב לכלה במקרה של גירושין , לא עלינו.  וכי על זה מדברים בערב הכי מיוחד בחיים?! ובכלל למה צריך כתובה? האם לא מספיק שנצהיר על אהבתנו , וזהו? אז זהו שלא. בפרשתנו, פרשת משפטים, מופיעים פרטי דינים כמעט מכל תחומי החיים: נישואין, מריבות, גניבות, ואפילו כיבוד הורים, כאשר רק לפני רגע , קיבלנו את התורה במעמד נשגב ומרגש, ממש כמו חתונה! קשה שלא להרגיש את הפער בין האורות שהיו שם, בהר סיני, לבין פרשת משפטים, עם כל המורכבות שהיא אוספת עימה. ובינינו, יש כאלה שהירידה הזו לפרטים כל כך תלולה עבורם עד שהם נופלים ישר על הפרצוף... אך כדי להתגבר על הפער הזה יש לזכור כלל חשוב: אהבה גדולה בלי מחויבות לא מחזיקה מים! ...