חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת צו וחג הפסח ריח האקונומיקה עולה בחלונות ביתנו ומתערבב עם ריח ניחוחות התבשילים של ערב חג, אחחח, ישתבח שמו לעד, *אביב הגיע פסח בא!* עונת האביב היא עונה מושלמת שכזו, *יש בה הכול,* ואינה זקוקה היא לשום מזגן שיאזן אותה. שמעתי בשם הרב אליעזר קשתיאל  שלכן חג החרות נקרא גם חג האביב, כי מה היא חרות בעצם? ומה זה אביב? חרות היא החופש להיות את, עד הסוף, ובלי תלות באף אדם ובשום נסיבות חיצוניות, כזאת היא עונת האביב. היא לא תלויה במעילים, מזגנים או מאווררים, *היא נעימה בפני עצמה, חרותית.* והאמת היא שגם המצה מזכירה לנו  את החרות הזו, אליה כולנו כוספים. גם המצה משוחררת מכל מיני חומרי הטפחה שונים, כל כולה עצמיות טהורה, רק קמח ומים וזהו. אפילו מלח אין בה. *ואולי זו הסיבה שהיא כל כך נצחית, שורדת הרבה זמן ולא מתקלקלת.* *כי כשאת יוצאת לחרות מכל השעבודים* של "מה יגידו"  ומרשה לעצמך להיות פשוט את, בלי תוספות ובלי הצגות - את לא מתקלקלת כל כך מהר, וגם לא מחמיצה. את פשוט... מספיקה. *מספיק טובה כמו שאת, בת חורין.* בפרשתנו פרשת צו, מוזכר *האיסור של הקרבת חמץ* ומצוות אכילת מצו...

חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת ויקרא כשנכנסתי בשערי האולפנה בתחילת כיתה ט', נפתח לי *עולם עשיר אותו לא הכרתי.*  ומילדה שהתעניינה כל היום בבגדים, חוויות וטיולים, התחלתי מוצאת עצמי שקועה _בספרי אמונה_ ובדיונים עמוקים עם חבֵרות. אך בד בבד התחלתי *לזנוח נושאים חומריים* אך חשובים, כמו עמידה בזמנים, סדר וניקיון וכמובן- לימודים! (לימודי חול כמובן, ובמיוחד שיעור ספורט...) כמוני היו עוד כמה בנות נחמדות שהיו שותפות למהלך, עד שיום אחד המחנכת שלנו תפסה אותנו לשיחה חשובה במסדרון, ושאלה :  *"מה לדעתכן תפקידם של הכוהנים בבית המקדש?"* האמת שידענו את התשובה, כי לשיעורי תורה הקשבנו, אך נתנו לה להמשיך. "יכולנו לחשוב שבבית המקדש *אין יותר קדוש מלהתפלל ולעסוק בתורה* מבוקר עד ליל.  _אך לא כך הדבר!_ תפקיד הכוהנים במקדש היה *טכני מאין כמוהו,* ועבודת המקדש הייתה כרוכה בעבודות מטבח שלא היו מביישות אף אמא מרוקאית...הכוהנים היו שוחטים, ממליחים, זורקים את הדם וצולים, וגם מנקים אחריהם! 😊  אלא מה? עבודתם הייתה קודש לה', כי מה שהסתובב להם בראש כל הזמן היה _'איך אני לוקח את כל החומריות הזו ומקרב ...

 11.3.2021, 21:30] Snir Elgabsi: *חכמת נשים פרשת ויקהל* עד לא מזמן, היה נהוג לחשוב ש"הצלחה" תלויה במנת משכל בציונים גבוהים, ובפיתוח יכולות שכליות. כל זה היה נכון עד שנכנסו לחיינו צמד המילים *"אינטילגנציה רגשית",* מונח שתבע ד"ר דניאל גולמן, פסיכולוג אמריקאי-יהודי. גולמן חקר ומצא שליכולות הרגשיות של האדם יש השפעה כבירה על *ההצלחה שלו בחיים.* וגם אם אתה פרופסור וקיבלת בכל המבחנים 100, זה לא אומר שמחר תצליח להשתלב בשוק העבודה, כי כמו שאומרים אצלנו *"אם אין לך חכמת חיים מה יעזרו לך כל הציונים?"* והאמת, שהתורה שלנו גילתה לנו את הסוד הזה (ואף יותר ממנו) כבר בפרשת ויקהל. בפרשתנו, משה רבנו מצווה את בני ישראל על בנית המשכן. המשכן כידוע הינו הבית להשראת השכינה על ישראל, והכנתו דורשת *רמת דיוק מטורפת, שלא נאמר כישרון יוצא דופן, ויכולות שכליות ומעשיות מדהימות,* אלא שהתורה לא מציינת שהאנשים שפעלו במשכן היו דווקא גאוני עולם, או מוכשרים ברמות- על, אלא הם היו בעיקר *"חכמי לב". שילוב עדין של שכל ורגש במינון הנכון.* וכמו שאומר המלבי"ם במשלי על המילים ...

חכמת נשים פרשת - כי תשא "הלוואי והכל היה הולך חלק, בלי משברים, בלי _עליות וירידות"_ כך את מקווה בינך לבין עצמך. אך בפועל, *אין זוג בלי משברים.* וגם את, מרגישה לעיתים כמו ברכבת הרים, עם עליות תלולות וירידות מפחידות. אך למה זה טוב? כל המשברים הללו? *ואולי עדיף בלעדיהם?* בפרשתנו , פרשת כי תשא, מתרחש *אחד המשברים המטלטלים ביותר בתולדות עמנו -* *_חטא העגל.._* הרי רק לפני רגע כרתנו ברית, וכבר אין כוח לחכות? חז"ל ממשילים את הסיטואציה לכלה שזינתה תחת חופתהּ. תדמייני לעצמך כלה שמצד אחד מקבלת את *הטבעת מבעלה האוהב,* אך מצד שני שולחת הודעת *"סמיילי מאוהב"  למישהו אחר.* קשה שלא להרגיש את האדמה בוערת מתחת לרגליים במצב כזה. ובאמת משה רבינו משליך את לוחות הברית המסמלים את אהבתנו, והם מתרסקים אחר כבוד - למרגלות הר סיני. אך הלוחות השבורים לא הולכים לגניזה וגם לא למחזור אלא *משה רבינו אוסף אותם אחד אחד* ומכניס אותם לארון הברית , יחד עם לוחות השניים. מדוע אין הוא זורק אותם? הרי מי צריך תזכורת לנפילה הגדולה?! זהו, נגמר, *קיבלנו חדשים וממשיכים הלאה, ועדיף לא להיזכר בפדיחה שהייתה......

🎊 חכמת נשים פרשת תצווה – פורים 🎊 עולם האופנה מכיל בקרבו מרקם עשיר של צבעים, בדים וגזרות מגזרות שונות. עוד לא נראתה אישה הלבושה באותה צורה בדיוק כחברתה, כי ללבוש יש אמירה,  "סאב טקסט" שעובר בשקט, בין השורות. _אך האם בגדים הם רק דרך לבטא את עצמנו? או שיש להם גם כוח לחולל משהו?_ פרשתנו, פרשת תצווה, מתארת באריכות את בגדי הכוהן הגדול.  אנחנו רגילות לכך *שלהשקיע במראה החיצוני זה דבר נצרך אך לא מאוד רוחני,* אך מהפרשה שלנו  רואים שללבוש יש משמעות רוחנית ויכולת להפוך ל"בגדי קודש" - בגדי קודש המחוללים שינוי ומתקנים בעצם לבישתם כל מיני קלקולים מוסריים כמו *לשון הרע (המתוקן ע"י המעיל), חוסר צניעות (ע"י מכנסי הבד), וגסות רוח (ע"י המצנפת).* כי כשהלבוש מכסה את הגוף , הנשמה באה לידי ביטוי. ולכן לא מקרה הוא שחג פורים מתחבר השנה עם פרשת הבגדים, פרשת תצווה. התרבות ששלטה אז בשושן הבירה הייתה *תרבות של החצנה והחפצה.* את המשתה אחשוורוש עשה כדי להראות לכולם את עושרו ואת אשתו ושתי ניסה להפוך לבובה בחלון ראווה, למען אותה יראו ואותו יכבדו. על פי המדרש, גם אחשוורוש לבש בגדי ...

חכמת נשים פרשת תרומה ידוע הדבר שבכל אתר בנייה המכבד את עצמו יופיע השלט *"סכנה כאן בונים".* שמעתי פעם מחנכת שאומרת שכל זוג צעיר צריך לאמץ את הרעיון ולתלות שלט כזה *על דלת ביתם,* מתחת לשלט הנושא את שם משפחתם המשותף. כי כשבונים בית צריך לפעמים לסגור את הדלת *ולשמור את כל ההשקעה לעצמנו!* אך מה עם כל האידאלים שלשמם הקמנו את הבית הזה? האין זו אגוצנטריות? בפרשתנו, פרשת תרומה, *הקב"ה מצווה את משה להקים בית,* ולא סתם בית אלא משכן בו תשרה השכינה וממנו תצא הברכה לעם ישראל , לעולם ולכל העולמות כולם. אם נשים לב נגלה שבבניית המשכן יש עקרון מדהים החוזר על עצמו – *את הזהב משאירים בפנים!* רואים את זה ביריעות המכסות את המשכן *מבחוץ,* המחוברות זו לזו בקרסי *נחושת,*  לעומת היריעות *הפנימיות* המחוברות בקרסי *זהב.* ורואים את זה גם בכלי המשכן- הכלים שנמצאים _בחצר מצופים נחושת_ לעומת הכלים הפנימיים - המנורה, מזבח הקטורת, שולחן לחם הפנים וארון הברית, העשויים (או מצופים) _זהב טהור..._ לעומת המשכן,  אחשוורוש דווקא בחר להשקיע בחצר ולהזמין את כולם שיראו בבחינת "שופוני אנש". כי  לא תמיד פשו...

חכמת נשים בנתה ביתה - פר' משפטים 💕מה השלב הכי מרגש בחתונה?💞 יש שיגידו כיסוי הכלה בהינומה👰‍♀️, יש שיגידו שבירת הכוס🥂 ויש שיגידו נתינת הטבעת💍, ותקנו אותי אם אני טועה, אך לא נראה לי שמישהו יגיד שקריאת הכתובה📃 היא החלק הכי מרגש. אך תתפלאי לדעת שבלי כתובה אין חתונה! ויותר מזה – זוג עם טבעת בלי כתובה, לא יכול לחיות יחד! ומה בעצם כתוב בה, בכתובה? את חובות הבעל כלפי אשתו, ואף נקוב בה הסכום שהחתן חייב לכלה במקרה של גירושין , לא עלינו.  וכי על זה מדברים בערב הכי מיוחד בחיים?! ובכלל למה צריך כתובה? האם לא מספיק שנצהיר על אהבתנו , וזהו? אז זהו שלא. בפרשתנו, פרשת משפטים, מופיעים פרטי דינים כמעט מכל תחומי החיים: נישואין, מריבות, גניבות, ואפילו כיבוד הורים, כאשר רק לפני רגע , קיבלנו את התורה במעמד נשגב ומרגש, ממש כמו חתונה! קשה שלא להרגיש את הפער בין האורות שהיו שם, בהר סיני, לבין פרשת משפטים, עם כל המורכבות שהיא אוספת עימה. ובינינו, יש כאלה שהירידה הזו לפרטים כל כך תלולה עבורם עד שהם נופלים ישר על הפרצוף... אך כדי להתגבר על הפער הזה יש לזכור כלל חשוב: אהבה גדולה בלי מחויבות לא מחזיקה מים! ...

חכמת נשים בנתה ביתה – יתרו חשבת פעם מה המשמעות של צמד המילים "אשת חיל"? בכל שבת כששרים  "אשת חיל" את בטוחה שמתכוונים אליך, וגם נדמה לך ששרים לך את שיר הכבוד הזה דווקא בסוף השבוע, כאות הוקרה לכל עמלך סביב הכנות השבת: הכביסה הריחנית, האוכל הטעים, הבית השטוף. כולם יחד מצביעים עליך , אשת חיל, שעמלה בזריזות כל השבוע, והגיעה להדלקת נרות עם הלשון בחוץ ... אך האם _אשת חיל_ היא אישה זריזה שעושה הכול בעצמה או דווקא *אישה המנהיגה את ביתה* ומאצילה סמכויות? פרשתנו, פרשת יתרו, מתחילה בדו שיח מעניין בין יתרו למשה רבנו, סביב שפיטת העם.  יתרו חותן משה מגיע ממדיין למחנה ישראל ומתפעל מהנס הגדול של יציאת מצרים,  אך בד בבד *אומר למשה שלא טוב שהוא שופט את העם לבדו,* ואם ימשיך כך, לא רק שהוא יבול, אלא כל העם כולו יבול יחד איתו. יתרו מזכיר קצת את דמות *החמות, "השוויגר",* המגיעה לביקור ורואה שיש צורך בהצעות ייעול. "תעשי כך " או "לא טוב איך שאת עושה". לא כל כלה הייתה שותקת או מקבלת את העצות החכמות בשמחה, *אך משה רבנו ברוב ענוותנותו מקשיב ומקבל, והתורה מעידה עליו...

חכמת נשים בנתה ביתה – פרשת בשלח "כשאתחתן – אהיה שמחה!"  - בשעה טובה התחתנת ואת עדיין מחכה לשמחה.  "כשיהיו לי ילדים- רק אז אהיה שמחה!"  - נולדו הילדים ב"ה אך השמחה עוד לא נולדה איתם כי רק "כשהם יגדלו סוף סוף, יתחתנו בעצמם וילדו ילדים – רק אז אהיה שמחה."  את כבר סבתא! אך האם את שמחה? וזה לא נגמר: "כשיגמר הסגר, כשתיגמר הקורונה, כשתהיה לי עבודה, כשאעבור דירה, כשאצא לפנסיה..." הרשימה ארוכה ולא נגמרת, והמשותף לכל הרשימות שלנו זה דבר אחד קבוע: תמיד השמחה מופיעה בסוף העמוד, בצד שמאל, שם למטה, כתוצאה סופית של מימוש כל חלומותינו עליי אדמות. אך האם שמחה היא תוצאה או סיבה? מתנה ממרומים או עבודת נפש מאומצת? *בפרשתנו, פרשת בשלח, נקרע ים סוף לגזרים ועם ישראל עובר בו ביבשה בתוך הים!* נס גדול היה שם, נס שקשה לפספס, גם אם אתה הספקן הכי גדול בעולם. אך מסתבר שכדי להראות את כל הניסים שהיו שם, על הים, היה צריך להגיע למדרגת נבואה. כמו שאומר המדרש _שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הַנָּבִיא._ מפרש הכלי היקר שזו הסיבה שמִרְיָם ...

חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת בא בעידן שלנו, הפוסט מודרני, השואף לשוויון זכויות וטשטוש גבולות בין עמים, ארצות ומגדרים, המילה "הפליה" היא לא פחות ממילה _גסה._ יעידו המורים הכותבים בימים אלו תעודות, שאם *עד היום היה לוכסן (\) שהפריד בין הזכר לנקבה בצורת הכתיבה שלהם, כמו: ילד\ה, נער\ה,* אז היום משרד החינוך (עתיר הזכויות בתחומים אחרים) מבקש לצמצם את ההבדל בין המגדרים ולכן ישאיר *מעתה רק נקודה אחת קטנה שתפריד: ילד.ה.* אתם הבנתם את זה ילדים.ות?  הפלא הגדול הוא שדווקא כשנולדנו כעם , אז במצרים העתיקה, דאג  ריבונו של עולם שנבין היטב *שהפליה היא שלב הכרחי בגאולה,* ובלי שאתה מגדיר מי אתה ומי אתה לא, אין כל כך את מי לגאול. *בפרשתנו ,פרשת בא, עם ישראל סוף סוף יוצא ממצרים!* אך לא לפני שלושת המכות האחרונות – _ארבה, חושך ובכורות._ המצטרפות יחד לעשרת המכות שביררו אחת ולתמיד שאנחנו זה לא הם. אך לפתע בתוך הצעקה הגדולה מופיע פסוק שנראה לכאורה לא קשור, פסוק המתאר את שתיקת הכלבים המצריים עת יציאת ישראל לחרות. ומדוע הם שתקו? ממשיך הכתוב ואומר- *כדי שנדע שיש הפליה בין ישראל לבין המצרים.* וכי לא הספיקו ...

חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת וארא לפני כמה דורות המגדר הנשי כונה גם "המין החלש" וזאת כמובן משום החולשה הפיזית המאפיינת נשים לעומת חוסנם הבלתי מעורער של המגדר המקביל, הגברים. בימינו אין כמעט מי שיכנה אותנו כך,  *_ראשית-_* כי עוד לא קם הגבר שיעמוד איתן מאחורי אמירה שוביניסטית שכזו מול הגלים השוצפים והקוצפים של תנועת הפמיניזם, אך מעבר לכל הנאמר כאן, בינינו , נשים הן דווקא *"המין החזק",* כי מי נושאת על גבה ועל לוח ליבה את ביתה 24 שעות אם לא את? ומאמץ זה, לכל הדעות, מצריך כוח רב. ובזכות מי שרדו אבותינו אם לא בזכות אימותינו?  ובכלל נקבות שורדות יותר שנים על פני האדמה, וזה כבר מוכח מדעית. אבל עדיין, האם זה שאנחנו יותר עמידות הופך אותנו לחזקות יותר? או שמא כוחנו הוא דווקא בחולשתנו? *בפרשתנו, פרשת וארא, נוחתות 7 מכות מטלטלות על ראשם של המצרים המשעבדים.* המכה האחרונה המוזכרת בפרשה היא מכת ברד- קרח משולב באש ניתך מהשמיים בצרורות ומכלה את כל מה שטרם התכלה במכות שקדמו לו. והנה בתוך כל הכאוס הגדול הזה מופיע פסוק מרתק המספר לנו מה דווקא לא נשבר מהברד, מה שרד את המכה הניצחת הזו- נחשי...

  חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת שמות התשפ"א בשעה טובה אנו מתחילות השבת חומש חדש, ספר שמות, ספר הגלות והגאולה! מזל טוב. אמנם את הסוף הטוב של הספר הזה כולנו מכירות, ולא פעם הוא ממלא אותנו תקווה גם ברגעים חשוכים וחסרי פשר שהרי אם  "עברנו את פרעה נעבור גם את זה". אבל איך בדיוק עברנו אז את פרעה? מה עמד לנו בשעת מבחן? מי היו הדמויות שפלסו לנו דרך, שנתנו את הכוח? מגלים לנו חז"ל שהכוח המרכזי שהוציא את ישראל ממצרים היה הכוח של הנשים!  Women Power! בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל. אך האם קמה לה תנועה פמיניסטית פוסט מודרנית ודרשה שוויון זכויות? או שמא תפקיד הנשים היה אחר לגמרי? כולנו מכירות את  מרים ויוכבד  המופלאות שהחיו את התינוקות , חלקנו אף מכירות את המדרש המתוק על  נשות מצרים  הגיבורות שגרמו לבעליהן השבורים לשוב אליהן ולא ויתרו על הילודה, אך יש אחת ויחידה שבלעדיה הסיפור לא היה מתחיל בכלל והיא  ציפורה. ולפניכן הסיפור בקצרה: אחרי שברח למדיין והתחתן עם ציפורה, *מבקש משה לשוב מצרימה* ולוקח את ציפורה ושני בניהם לדרך, כשהקטן בן כמה ימים ולפני ברית מילה. בערב עוצרי...