חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

  תגידי, כשאת קצת חולה או סתם מצוננת, מה את אומרת?: "אני לא מרגישה טוב"  או  "אני מרגישה לא טוב"? חשבת פעם על ההבדל בין השניים? המשפט הראשון מכיר בכך שיש "טוב" אלא שהוא לא מורגש כל כך כעת, עם כל הצינון והטישו. והמשפט השני לעומתו מדגיש את זה שיש "לא טוב" וזו ההרגשה הכללית. לא זו הבמה לדון מי מבין השניים תקין יותר לשונית (יום השפה העברית היה כבר בשבוע שעבר) אלא רק נציין שיש כאן הבדל בין שתי תפיסות עולם, המסתכמות בשתי מילים: *הכרת הטוב.* בפרשתינו , פרשת וארא, עשרת המכות מתחילות עם מכת דם. ומי נבחר להכות את היאור?  אהרון. היינו מצפים שמשה רבינו, המנהיג, הוא זה שיחולל את המכה הראשונה בפני פרעה, לא חבל לפספס את הופעת הבכורה?!  הרי אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני! אלא שרש"י מסביר לנו שמשה רבינו לא היכה את היאור מפני הכרת הטוב כלפי היאור על שהסתיר אותו כשהיה תינוק בתיבה. רגע , רגע! הרי  ליאור אין רגשות, אין מחשבות ובטח שלא רצונות. אז למה לנו להכיר לו טובה?! אלא שהכרת הטוב היא קודם כל כדי לחנך את עצמנו. שלא נהיה כפויי טובה.  שלא נתרגל לקבל את הטוב כמו...

  אשתו זו ביתו "הגעתם לבית כשהבית לא בבית" , כך ענה לנו המארח שלנו, בעל הבית אליו הגענו אחרי נסיעה ארוכה ארוכה. "מה זאת אומרת הבית לא בבית?" שאלנו. "בדיוק היום אשתי נסעה לטיול שנתי עם הכיתה שלה, כך שהבית לא בבית"... השבת אנו מתחילים לקרוא בשעה טובה את *חומש שמות,* ספר הגלות והגאולה. הפרשה, פרשת שמות, פותחת בירידת יעקב אבינו וכל משפחתו למצרים "איש וביתו באו מצרימה". אך מה זאת אומרת "איש וביתו"? האם כל אחד ירד עם הבית שלו מקופל בארגזים?! אלא שכוונת התורה לומר שכל הבנים של יעקב ירדו למצרים נשואים! איש וביתו, איש ואשתו , ממש כמו בתיבת נח. ומדוע התורה טורחת לציין זאת שאין יותר רווקים ורווקות בבית יעקב, ערב היציאה למצרים? אולי כדי ללמדנו את הכוח שיש לזוגיות ממוסדת, לבית בישראל. איש וביתו= איש ואשתו, כי האישה היא היא הבית, היא המקום החם והבטוח בעצם היותה. אישה יקרה, ראי כמה כוח יש לך בהיותך הבית! גם אם את לא יודעת לבשל ולאפות 100%,  וגם אם הבית שלך לא מבריק 7\24, את נותנת זהות לבני ביתך מעצם היותך- רעיה, אמא. את המקום הכי הבטוח בעולם וממך תבוא...

    לא לחכות לרגע האחרון... עמנואל מורנו, סגן אלוף  מסיירת מטכ"ל היה הקצין הבכיר ביותר שנפל במלחמת לבנון השנייה.  זמן לא רב לפני נפילתו, עמנואל ואחד מחבריו שוחחו על האפשרות שטיל יפגע במסוק. "מה תעשה אם ישארו לך 5 שניות לחיות" שאל עמנואל את חברו. "אני משער שאהיה מאוד עצוב, מפוחד, אני אעצום עיניים, אחכה שזה ייגמר כמה שיותר מהר ובלי כאב".  עמנואל חשב רגע ואמר: "מה שאני אעשה וזה גם מה שאתה צריך לעשות זה להגיד שמע ישראל."  חברו הסתכל עליו ואמר "מה זה ייתן לך? הרי בכל זאת שנייה אחרי כן המסוק יתרסק וכולנו נמות." *אז אמר לו עמנואל משפט שמלווה אותו עד עכשיו:* "אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש בשניות אלה משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, *משמע שלכל החיים שלו יש משמעות!!!* אנחנו לא חיים בשביל לספק את היצרים, או ליהנות ולחיות את הרגע, אלא החיים הם שלב נוסף בדרך אל השלב הבא". *בפרשתנו,* יעקב אבינו נפרד מבניו לפני פטירתו, ומברך אותם. החיים של יעקב היו לא קלים, והוא גם אומר את זה לפרעה מלך מצרים. אך במקום להיפרד מהעולם הזה בכעס וב"טרי...

שכינה בינהם כל זוג אוהב העומד תחת החופה או להבדיל זוג שמגיע לרבנות כדי "לפרק את החבילה" ודאי יסכים עם מאמר הכתוב : "איש ואישה זכו -שכינה ביניהם, לא זכו -אש אוכלתם" , ומדוע? כי בשני הקצוות הללו, נישואין וגירושין,  מורגש ביותר עניין ה"זכייה", אם זכית והשלום שוכן בביתך, אז באמת זכית בפיס! שכינה בינכם. אך אם לא זכית לצערך והשלום נעדר מהזוגיות שלכם,  את עלולה לחוש איך האש אוכלת בקירות הבית, אש אוכלתם. *אך מהי אותה "זכייה" שמכניסה שכינה הביתה?* בפרשתנו , פרשת "ויגש", מגיע לסיומו סיפור מכירתו של יוסף עם התגלותו לאחיו כמושל מצרים. אך באמת השיא הגיע מיד אחרי -  במפגש המרגש עם האב האהוב, יעקב.  יעקב שבמשך 22 שנה התאבל על בנו זוכה סוף סוף לראות את יוסף חי ורוח הקודש שב אליו כבראשונה. ותחיי רוחו. אך מה גרם לשכינה להסתלק ממנו במשך כל אותם שנים שיוסף היה במצרים? מסביר האלשיך הקדוש שהעצבות היא זו שהרחיקה את השכינה מיעקב! ומה גרם לה לחזור? השמחה! אז  את רוצה לדעת מהי אותה "זכייה" שגורמת לשכינה לדור בניכם? החיוך שלך, המבט הרך בעיניים, השמחה של...

  לרגל שבת חנוכה נפתח השבוע בשאלה קצת מוזרה: האם לצמד המילים "איזה שבר" היית מצמידה זעקת שבר, או שמא דווקא היית קוראת בגיל: "שבר? הידד!!!" ובקיצור- האם שבר  זה טוב או רע? בפרשתנו, פרשת מקץ, יוסף עולה לגדולה ובזכותו יש מה לאכול במצרים בעוד כל הארצות שמסביב סובלות חרפת רעב. והנה, הבשורה על השפע האצור במחסני מצרים עושה לה כנפיים ומגיעה עד לבית יעקב שבארץ ישראל. וכיצד קוראים לבשורה טובה זו ? שֶׁבֶר!!  יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם!  וכשרוצים בני יעקב ללכת למצרים לקנות אוכל, הם לא אומרים "לקנות" וגם לא "לרכוש"... הם אומרים "לִשְׁבֹּר"! וכיצד מתרגם התרגום יונתן את המילה שבר? לא פחות ולא יותר... _"עִיבּוּרָא"_ - עיבור!  כי שבר אינו התרסקות וצניחה - אלא התהוות וצמיחה. כמו עובר קטן שמתחיל להתרקם בסתר, כך השבר הופך לבשורה, והמַשְׁבֵּר לִמְבַשֵּׂר. בחג חנוכה נשברו הרבה כדים. רק כד אחד נותר שלם וטהור, חתום בחותמו של הכהן הגדול... אך מה צמח מתוך השבר הנורא? מתוך כל ההרס? *נס.* נס מציאת פח השמן שהספיק לשמונה ימים. אך מוסיף ואומר רבי יהודה אריה ל...