יום הכיפורים תשפ"ו

 🌸 חכמת נשים בנתה ביתה -  יום כיפור 🌸

מה יותר קשה: 
לבקש סליחה או לסלוח?

ולחילופין- 
לא לפגוע או לא להיפגע?

מערכות יחסים, ובפרט אלה היותר מורכבות, מגיעות לשיא שלהן בערב כיפור.

יום כיפור הוא כמו מקווה גדול שמטהר את כל מי שנכנס בשעריו מכל הכתמים שדבקו במהלך השנה הקודמת.
חוץ מדבר אחד- עבירות שבין אדם לחבירו...
עד שיֵרָצֶה את חברו.

גם רחל אימנו התמודדה עם הניסיון של לא לפגוע,
ולכן מסרה את הסימנים לאחותה לאה ערב חופתה כדי שלא תתבייש.
אך התמודדה גם עם הניסיון של לא להיפגע.

כשרחל תובעת את יעקב "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"
יעקב עונה לה:
"הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?" 

- ממני הוא לא מנע , לי יש ילדים! -
אומר לה יעקב.

רחל בקלות הייתה יכולה להיפגע מבעלה - איפה האמפטיה??
הרגישות כלפי מי שאין לו?..
ובאמת כתוב במדרש בראשית רבה:
אָמַר לוֹ הקב"ה: כָּךְ עוֹנִים אֶת הַמְּעִיקוֹת?"

אך רחל בוחרת שלא להיפגע ,
ומבינה נדרש ממנה מעשה של הקרבה כדי להיפקד. 

ואכן רחל לומדת מזקנתה שרה,
וממש כמוהָ נותנת את שפחתה בלהה
"וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה".

אומר האדמו"ר רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה, בעל ה"מי שילוח":
בזכות המעשה הזה זכתה רחל לישועה - ונפקדה!

הוויתור הגדול שרחל הקריבה לטובת אחותה עם הסימנים,
עומד לעם ישראל לזכות, אך לא הוציא אותה מעקרותה.
אך דווקא כשרחל בוחרת לא להיפגע, ולהיבנות מהסיטואציה -
אז היא זוכה לחבוק בן משלה!

🤱

ערב כיפור, כשכולם מבקשים סליחה, נשתדל באותה נשימה גם לסלוח.

כשנעשה חשבון נפש במי אולי פגענו,
ננסה גם לחשוב ממי בטעות נפגענו -
אולי הייתה כאן פרשנות לא נכונה שלי?
אולי יכולתי לראות את הדברים אחרת?

כולנו בשר ודם, לכולנו יש נפילות,
וכל המרחם על הבריות ודן אותם לכף זכות, מרחמים עליו מן השמים.

צום מועיל ושמח!

---

הילה ג'ורנו, ערד