פרשת ויחי

🌸 מה יותר חשוב ההתחלה או הסוף?  🌸

מצד אחד "אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני" מה שאומר שהתחלה היא שלב קריטי להמשך.

אך מצד שני "הכל הולך אחר החתום" שלא משנה איך היה עד עכשיו, השאלה היא עם איזה טעם נשארת בסוף.

ואת יודעת מה? בשבת הזו, שבת פרשת ויחי התשפ"ה, שני הקצוות הללו מתלכדים יחד, ההתחלה והסוף.

🔟

יום עשרה בטבת היה יום התחלת המצור על ירושלים, והשבת פרשת ויחי, היא הפרשה האחרונה לספר בראשית.

אז מה יותר? ואולי כל סוף הוא התחלה?

🌱

בפרשתנו פרשת ויחי, יעקב אבינו נפרד מבניו.

ובפרידתו הוא מוכיח לא פעם את הבנים תוכחות שחיכו שנים לרגע הזה. אך האם יעקב לא פחד שטעם רע ישאר לבניו ממנו? וכי לא עדיף להיפרד במילים חמות וזהו?

אלא שיעקב הבין שכל סוף הוא גם התחלה, ובפרידתו מבניו ביקש הוא להכין אותם להתחלה החדשה כעם. 

גם בעשרה בטבת המבט היה על נקודת ההתחלה, כי ביום בו התחיל המצור על ירושלים, עדיין אפשר היה להציל את המצב. צום הוא בעצם צומת בו עדיין ניתן להחליט לאיזה כיוון יש לפנות.

וכך כותב החתם סופר:

"ט׳ באב הוא רק על הצרה שעברה ולכן לא דוחה שבת,

אבל תענית י׳ בטבת זהו על ביטול הצרה העתידה ולכן דוחה שבת!"

בעשרה בטבת אפשר עוד לתקן, כי זו ההתחלה של הכל.

כך גם בחיים: 

  💫 השנה הראשונה לנישואין היא קריטית להמשך מוצלח,

  💫 השנה הראשונה של הרך הנולד קריטית להתפתחות תקינה בהמשך, 

  💫 וגם מפגש אנושי - כבר אמרנו שאין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.

מה שאומר שכדאי להשקיע בנקודת ההתחלה כי ממנה לא רק שהכל התחיל אלא גם הכל המשיך.

נתאמץ ביום זה, עשרה בטבת, לצמצם את עצמנו ולפנות מקום לישועה הגדולה שתגיע במהרה.

שבת שלום ומבורך!

---

הילה ג'ורנו, ערד