פרשת מצורע

 שמעתי פעם שאלה חכמה עם תשובה מצחיקה, למיטיבות לכת- *"מדוע נסמכה פרשת שמיני לפרשות תזריע – מצורע?*

*ללמדנו שגם בני אדם אסור לאכול..."*  חחח:))

ועכשיו הסבר למי שלא הבינה-

פרשת שמיני עוסקת במאכלות אסורות, ומפרטת מה מותר לאכול ומה אסור. ואילו פרשות תזריע-מצורע, הבאות מיד אחריה, מלאות בנגע הצרעת הבא על אדם שדיבר לשון הרע. ולשון הרע כידוע, יכולה לאכול אנשים חיים - 

_בלי משפט._

_בלי עדים._

_בלי התראה._

את פשוט אומרת משהו רע על מישהי , וזהו, אכלת אותה (תרתי משמע). 

"אבל זו אמת!" את יכולה לתרץ את עצמך ולהצדיק את הדיבור המלוכלך שהרגע יצא מפיך. 

אז זהו, שגם אם זה אמת, זה עדיין _לשון הרע._ וכמובן שאם מה שאמרת לא היה אמת אז זה כבר _"הוצאת שם רע"._. 

שלא נדע.

אז גם בני אדם אסור לאכול.

חג הפסח יחד עם הלחץ שהוא מביא איתו, מביא גם התחדשות, התחדשות בבית, במטבח, בסלון, אך לא רק.  חג הפסח מביא עימו התחדשות בכוח הדיבור, כי כשמו כן הוא – *פה-סח,* והרי עיקר מצוות החג נעשית בדיבור- וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ.

לפה שלנו יש הרבה כוח , כוח להחיות או חלילה להפך. פרעה למשל, בחר להשתמש לרעה בכוח הדיבור שלו, וכשמו כן הוא- _פה-רע._ לעומתו מגיע חג _פה-סח_ ומבקש מאיתנו- דברו טוב!!

פרגנו לבני הבית, תספרו  להם איזה טוב ה'. תספרו להם איך הוא גאל אותנו ממצרים ועד כמה הם בנים אהובים למקום, ולהוריהם.

וגם בהכנות לקראת החג הקדוש- עם כל הקושי של המלאכה מרובה בזמן הקצר, נרגיל את עצמנו לומר לפחות פעם אחת ביום משהו טוב לעצמנו , גם אם לא הספקנו את כל הרשימה, גם אם הילדים לא עזרו כמו שציפינו , גם אם הבעל לא הבין אותנו עד הסוף (וכי יש מישהו שכן?!). 

ובכוח הדיבור הטוב הזה נזכה בע"ה להיגאל מהמיצרים, בכלל ובפרט, בקרוב.

שבת הגדול שלום!

---

הילה ג'ורנו, ערד