פרשת בשלח

 *"כשאתחתן – אהיה שמחה!"* - בשעה טובה התחתנת ואת עדיין מחכה לשמחה.

*"כשיהיו לי ילדים- רק אז אהיה שמחה!"* - נולדו הילדים ב"ה אך השמחה עוד לא נולדה איתם כי רק "כשהם יגדלו סוף סוף, יתחתנו בעצמם וילדו ילדים – רק אז אהיה שמחה."

*את כבר סבתא! אך האם את שמחה?*

וזה לא נגמר: " כשתיגמר הקורונה, כשתהיה לי עבודה, כשאעבור דירה, כשאזדקן..."

הרשימה ארוכה ולא נגמרת, והמשותף לכל הרשימות שלנו זה דבר אחד קבוע: תמיד השמחה מופיעה בסוף העמוד, בצד שמאל, שם למטה, כתוצאה סופית של מימוש כל חלומותינו עליי אדמות.

אך האם שמחה היא תוצאה או סיבה? מתנה ממרומים או עבודת נפש מאומצת?

בפרשתנו, פרשת בשלח, נקרע ים סוף לגזרים ועם ישראל עובר בו ביבשה בתוך הים!

נס גדול היה שם, נס שקשה לפספס, גם אם אתה הספקן הכי גדול בעולם. אך מסתבר שלא כל אחד זכה לראות את כל הניסים שהיו שם על הים.

אומר המדרש *שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הַנָּבִיא.*

ובעצם, כדי להצליח לראות את כל מה שהיה שם, בקריעת ים סוף, צריך היה להגיע לדרגה כלשהיא של נבואה.

מפרש הכלי היקר שזו הסיבה שמִרְיָם הנביאה לקחה את התוף בידה ויצאה בשירים ומחולות עם כל הנשים. מִרְיָם רצתה שגם הנשים יראו את כל הניסים שסביבן, ואיך רואים ניסים? על ידי השמחה!

מרים הנביאה לימדה אותנו את הסוד: זה לא שבגלל שאין ניסים את לא שמחה, אלא המשוואה הפוכה לגמרי!!! - *בגלל שאת לא שמחה, את לא רואה את כל הניסים!* 

ואת יודעת למה דווקא הנשים היו צריכות שישמחו אותן? ממשיך הכלי יקר ומסביר  שנשים סובלות מצער לידה! הצער הזה נולד איתנו מאז אותה הקללה של חווה, בעצב תלדי בנים.

כי גם אם עדיין אין לך ילדים את בצער כי את מצפה לילדים, וכשהם סוף סוף מגיעים ב"ה, אז יש את צער העיבור וצער הלידה, והצער שאחרי הלידה...

מרים הנביאה מכירה אותנו היטב, ולכן לקחה את התוף והתחילה לשיר, פשוט לשיר! כי השירה מעוררת את השמחה, והשמחה מולידה נבואה. השמחה בכוחה לשבר את החומות שמסתירות מענינו את כל הטוב, את כל הניסים שסביבנו, יום יום, שעה שעה. 

השבת הזו, שבת בשלח נקראת גם 'שבת שירה' - על שם שירת הים, ומגיעה היא אלינו בסמיכות תמידית לטו' בשבט, החג בו אנו מברכים על זימרת הארץ. שירת הארץ הטובה ופירותיה.

אז קחי את התוף בידך ופשוט שירי את שירת חייך , את שירת הארץ הטובה, השמחה תיכנס לליבך ואז סוף סוף תוכלי לראות כל הטוב! תשמחי! שבת שלום!

---

הילה ג'ורנו, ערד