2020-behalotha
5.6.2020
*חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת בהעלותך*
אין אישה בעולם שלא מרגישה לפעמים משרתת.
מבשלת, מגישה, מפנה, מדיחה וחוזר חלילה.
מכבסת, מייבשת, מקפלת, מרימה ומהר מאוד הבגד נזרק שוב לערימה.
לא קל להרגיש משרתת, בעיקר אם המילה הנרדפת למשרתת היא *שפחה.*
אך אם נתבונן בפרשתנו, נגלה משמעות נוספת לשירות המדהים שאת מעניקה לבַּאֵי ביתך.
*בפרשתנו, פרשת בהעלותך,* הקב"ה מעניק לשבט לוי את תפקידם של הבכורות- עבודת המשכן.
לכתחילה כל משפחה מבני ישראל הייתה צריכה להקדיש את הבכור שלה לעבודה המובחרת, אך בעקבות חטא העגל, *שבט לוי,* שלא היה שותף בנפילה, *"זוכה בכל הקופה"* ומרוויח את המשרה הרמה – לשרת בקודש.
לכאורה שבט לוי יכול היה לחוש _עליונות_ על אחיו בכך שהוא קיבל שררה בתפקידו הרם, אלא שמהפסוקים עולה מנגינה אחרת לגמרי כאומרת-
*שבט לוי אהוב, אתה משרת את אחיך, ולא הם משרתים אותך.*
השררה שקיבלת היא אך ורק כדי לתת שירות, וכמו שהרב קוק, שהיה משבט לוי, היה חותם באגרותיו *"עבד לעם קדוש על אדמת הקודש".*
אך כשם שהשררה אינה אלא כדי לתת שירות, כך גם הענקת השירות מעידה על השררה!
*ולכן את, אישה יקרה, אינה שפחה נרצעת אלא שֹרה!* את מחזיקה בתיק "שֹרת הפנים" ובדאגתך לכל הפרטים הקטנים את מאירה את הפנים!
בכל יום ובכל חודש את משרתת בקודש! וממש כמו שבט לוי שהיה נתון לעבודת המשא, כך גם את נושאת על ליבך את משאם של בני ביתך.
וכמו שבט לוי שהיה נתון לשִׁיר, כך גם את ממלאת את פיך בשיר של יום, על כל יום ויום.
והמשמרת שלך לעולם לא נגמרת- היא תמיד רצופה, אך תוכה *רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם.*
*אשריך, אשת חיל יקרה - על שירותך, על שררתך, על שירתך.*
שבת שלום ומבורך.
---
הילה ג'ורנו, ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה