חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

  אש, אש , מדורה . ל"ג בעומר הגיע וכל הארץ מדורות, מדורות. סביב המדורה ניתן למצוא את כל גווני הקשת של עם ישראל, חילוניים ודתיים, חסידיים וליטאיים, ספרדים אשכנזים. עד כדי כך שמשרד החינוך נותן בכל שנה יום חופש בל"ג בעומר, כאילו היה כאחד החגים מן התורה. ממש חג לאומי! מהו הסוד של ל"ג בעומר שמאחד אותנו סביבו? טבעו של סוד שהוא נסתר, וברגע שמגלים אותו איננו סוד עוד. אך אולי אפשר להבין קצת את סודו של ל"ג בעומר דרך הסיפור על הזוג מצידון ורבי שמעון: במדרש שיר השירים מסופר על אישה שהייתה עקרה במשך 10 שנים, עד שהחליטו להתגרש. כשפנו לרבי שמעון בר יוחאי שיפרק את החבילה אמר להם רבי שמעון- כמו שהתחתנתם בסעודה גדולה כך עליכם להתגרש בסעודה גדולה. עשו בני הזוג "מסיבת גירושין" והזמינו את כל מכריהם. במהלך הסעודה האישה גרמה לבעלה להשתכר, עד שאמר לה בשכרותו: "ביתי, קחי איתך לבית אביך את החפץ שהכי יקר לך" מה עשתה האישה? ציוותה את העבדים לשאת את בעלה לבית אביה! וכשהוא התעורר שאל את אשתו: "מה עשית לי? מדוע לקחת אותי איתך?" ענתה לו האישה: "הרי אמרת לי לקחת א...

עם כל מבזק חדשות כואב, רחמנא ליצלן שלא נדע, א ו כותרת חמה אחרת בעיתון, לא עלינו, הרצון העמוק לגאולה הולך ומתגבר. ואת יודעת מה, זה כבר לא רק רצון עמוק כמו שזה באמת צורך קיומי. _"אי אפשר להמשיך כך"_ קול פנימי לוחש בך. _"חייבים משיח שיעשה פה סדר"._  אבל מה זה בעצם, גאולה? בפרשתנו, פרשת בהר, מופיעה המילה גאולה כל כך הרבה פעמים ובמגוון רחב כל כך של הטיות לשון. אך אם נשים לב, סביב מה סובבת הגאולה? התורה בפרשתנו לא מספרת לנו על משיח וגם לא על בית מקדש, היא לא מספרת על קיבוץ גלויות וגם לא מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. היא מספרת בעיקר על אדמה, אדמת ארץ ישראל. *ומהי גאולה לאדמה ואיך זה קשור אלינו?* לגאול אדמה פירושה להשיב אותה לבעלים שלה. לכל איש יש נחלה אותה ירש מאבותיו, ולא משנה מה עבר עליו ועליה, וכמה קשה היה מצבו הכלכלי, בשנת היובל, שנת ה-50, היא חוזרת בחזרה אליו, היישר לזרועותיו. וזו גאולה, גאולה זה בעצם *לחזור למקור.* גלות לעומת גאולה היא *פיזור*, ואומר על כך המהר"ל שהאות המבדילה בין המילה גלות למילה גאולה היא אות אחת בלבד- *האות א',* האחד שמכנס את כל הקצוות...

  גם בתור אחת שגדלה למציאות הנורמלית של מדינה, צבא וכלכלה פורחת, עדיין יום העצמאות מרגש אותי כל פעם מחדש. הרי רק לפני שבוע הזכרנו את השואה הנוראה שפקדה את עמנו באין מדינה, והנה אנו זוכים לראות היום עין בעין את התגשמות חזון הנביאים.  ב"ה, חזרנו הביתה. טוב שיש את יום העצמאות להזכיר לנו שבעצם כל המדינה הזו היא פשוט נס מהלך  . אך לצערי, במהלך השנה קל מידי להתמקד בחסר ולקטר -  על המשטרה  ,  על התחבורה  ,  על הממשלה  ,  ואפילו על תנובת השדה . (למה לירקות אין טעם כמו פעם??) מה יכול לעזור לנו להרים את הראש מעל המים גם בשטף החיים ולא רק פעם בשנה? בפרשתנו, פרשת אמור, מרוכזים כל המועדים שנקבעו מהתורה (יום העצמאות למשל, לא מופיע בפרשתנו ) והנה כבר בהתחלה, מיד אחרי שהתורה מספרת לנו על חג הפסח, מופיעה הספירה הידועה בשמה *"ספירת העומר".* מה הקשר לכאורה? הרי ספירת העומר היא לא חג, היא רק מעין "גשר" שמחבר בין פסח לשבועות,  אז למה לתת לה כזה מקום מכובד באמצע פרשת המועדים? אלא שהתורה בעצם מכוונת לנו את המבט ואומרת- יש מקום תהליך ולא רק למטרה.  *י...