פרשת ויקרא

 הרב ראובן פיירמן מספר שיום אחד ביתו שאלה: " אבא אתה אוהב בננה?" ענה לה האב: כן אני מאוד אוהב בננה". שאלה הבת: "וגם אותי אתה אוהב?"

עצר האב וחשב מה לענות לה.

הרי אם יגיד לה שהוא אותה יותר מבננה או יותר מעץ מלא בננות ואפילו יותר ממטע ענק של עצי בננות, עדיין היא והבננה נמצאות על אותה סקלה של סרגל האהבה, לכן ענה לה בחכמתו: את יודעת מה? בעצם אני לא אוהב בננה! הבננה טעימה לי, ואותך אני מאוד אוהב!"

כי בהחלט אפשר להנות מבננה, אך אהבה זה משהו אחר לגמרי.

ומה זו אהבה? האם היא תולדה של לקיחה לעצמך או הקרבה?

השבת אנו מתחילים חומש חדש, חומש ויקרא, מזל טוב!

חומש ויקרא נקרא גם בשם תורת הקורבנות. 

בדורנו, לא תמיד קל לנו לחוש שייכות לעבודת המקדש, לעבודת הקורבנות, ואנו מנחמות את עצמנו ואומרות: בע"ה כשיבנה הבית זה יהיה רלוונטי..."

אך אם נעמיק נגלה שתורת ההקרבה היא רלוונטית גם לחיינו, שהרי מהי הקרבה? נתינה המניעה את כוח האהבה.

לאהוב באמת זה לא כמו לאכול בננה שאחרי שאתה נהנה ממנה אתה זורק את הקליפה לפח וממשיך לבננה הבאה, שהרי כך אינך אוהב אלא את עצמך. לאהוב באמת זה לתת מעצמך למישהו אחר, לדעת להקריב, להתקרב ולוותר. 

שבת שלום ומבורך!

---

הילה ג'ורנו, ערד