פרשת שמיני
גם אם את לא מגדירה את עצמך כממש דתייה אלא רק כשומרת מסורת, אני מניחה(ומקווה) שיש 2 דברים שלא תוותרי עליהם-כשרות וטהרת המשפחה.
_ואת יודעת מה, זה לא רק את._
כי אין כלה במדינת ישראל שלא תטבול ערב חופתה, ואין בית שלא מקפיד לפחות על איסור אכילת חזיר. למה שני הנושאים הללו כל כך טבועים בנפשנו, גם אם אין כיפה על ראשנו?
בפרשתנו פרשת שמיני אנו מצווים על איסור מאכלות אסורים. כי לא כל מה שזז צריך לאכול, גם אם הוא מריח ממש טוב. ומדוע?
התורה מסיימת את פרשת אכילת מאכלות אסורים בהסבר הפשוט לכאורה: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי".
רגע, רגע, אנחנו בפרשת קדושים? או בפרשת שמיני?
אז זהו, שאנחנו באמת בפרשת שמיני!
אך גם בפרשת קדושים, שתגיע בע"ה עוד כמה שבועות, חוזר הפסוק הזה בתחילת הפרשה- "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים", ואילו שם מפרש אותו רש"י בהקשר לאיסור עריות, ובמילים שלנו- טהרת המשפחה!
ובאמת כשהרמב"ם כתב את ספר קדושה הוא הכניס בו בדיוק את 2 הנושאים הללו: מאכלות אסורות ואיסורי ביאה.
ובקיצור- רוצים להיות קדושים? תשמרו כשרות, תשמרו טהרת המשפחה, ואתם על המסלול. כי מה שאת אוכלת – הופך להיות חלק ממך, והילד שיוולד לך בע"ה גם מתרקם והופך להיות חלק ממך! ללמדנו שהקדושה היא ממש בבשרנו.
השבוע, עם פטירתו של *הרב חיים קנייבסקי זצ"ל,* שמענו כולם לאן בשר ודם יכול לטפס במעלות הקדושה. אך חשוב שנזכור שגם אם אנו רחוקים עדיין מאותם מעלות, בעצם שמירתנו על 2 הדברים הבסיסיים הללו, כבר נכנסו למועדון. כי אנחנו עם קדוש, זה הטבע שלנו.
שבת שלום ומבורך!
---
הילה ג'ורנו, ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה שהגבת!