פרשת תצווה
יש בגדים של שבת ויש בגדים של יום חול.
יש בגדים שבארון נשארים ויש שאיתם יוצאים לאכול.
יש לבוש שמתאים לעבודה – רשמי ומגונדר.
ויש לבוש שמתאים לחתונה- חגיגי ומהודר.
אך מה הם הבגדים שמתאימים לבית, כשאת מכבסת , מנקה ומבשלת? האם סמרטוטים תלבשי והופעתך תראה מרושלת?
מצד אחד – למה לא? הרי למה נועדו הבגדים שבאקונומיקה מוכתמים? אך מצד שני- האם בתוך ביתך תראי כמשרתת ובחוץ תענדי יהלומים?
לשאלה הזו ניתן לך - אישה יקרה, למצוא את התשובה. אך בינתיים מפרשתנו ניקח כיוון למחשבה:
בפרשת השבוע, תצווה, אהרון הכהן ובניו מצווים ללבוש בגדי קודש לכבוד ולתפארת. ומתי? בעת מילוי תפקידם בקודש. האם עבודה משרדית הייתה מנת חלקם? או שמא הם למדו תורה כל היום? לא ולא. הכוהנים עבדו במהלך היום בעבודות לא ממש נקיות... כמו שחיטה, זריקת דם והקרבה.
הם גם הדליקו את הנרות במנורה ואפילו התפללו , אך רוב היום, עבודה של ממש מילאה את ידיהם. ממש כמוך- עקרת הבית. ואכן רש"י מפרש את משמעות המילה *כהונה* לא כשררה, ולא כמלכות אלא כ.. *שירות!!!*
לכהן= לשרת!!!
הכוהנים בעצם שירתו בקודש, היו כמשרתים, אך יחד עם זאת הם לא לבשו סינר וסמרטוטים. בגדים יקרים ומשובחים כיבדו את עבודתם. עבודה שעשו בתוך בית ה' שהיה כְּבֵיתם.
גם את, אישה יקרה, מכהנת בביתך ועוסקת בצרכים החשובים של הבית. זו הזדמנות שלך ללבוש מלכות בחצר בית המלך הפנימית. בתוך משכנך הפרטי שממנו יוצא אור גדול לכל ישראל.
שבת שלום!
---
הילה ג'ורנו, ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה שהגבת!