פרשת כי תשא
כולנו יודעות שנתינה היא ערך עליון במערכות יחסים, כמאמר המשורר : "לָתֵת אֶת הַנְּשָׁמָה וְאֶת הַלֵּב, לָתֵת כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב" . וידוע מאמרו של הרב דסלר שהנתינה יוצרת אהבה. ואנחנו, הנשים, אלופות בזה.
אך מה עם לדעת לקבל? זה גם חלק מהאהבה בנינו?
בפרשתנו פרשת כי תישא, הקב"ה מצווה את משה רבנו לשאת את ראש בני ישראל ובעצם לספור אותם.
ומפרש רש"י: "לשׂאת" = לקבל!
המפקד נערך באופן כזה שכל אחד נתן למשה רבנו את מחצית השקל, משה נשא= קיבל את השקלים , וכך ידע מניינם.
אם כך המשמעות המילולית של המילה "נשיאה" היא בעצם קבלה! ולא נתינה! ולכן נישואין זה לא רק לתת ולתת כל היום , אלא גם לדעת לקבל. לדעת לקבל מתנות בשמחה בלי פתק החלפה.
ובעצם לדעת לקבל ממנו את מה שהוא מעוניין לתת, ולא מה שאת רוצה לקחת
לשאת זה גם להכיל- לקבל את השונה ממני בדעות וגם בהתנהלות... והכי חשוב - לשאת זה גם לדעת לסלוח, כמו שמשה רבינו מבקש מריבונו של עולם שיִישָׂא את הפשלה הגדולה שלנו בחטא העגל, שנייה אחרי החתונה הגדולה במעמד הר סיני.
"אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם".
לא סתם הקב"ה מצווה אותנו לתת מחצית שקל ולא שקל שלם, ללמדנו שאין אדם מושלם, ואיך נשתלם? בנשיאת הזולת, בקבלתו.
ואת, אישה יקרה, כשתרשי לעצמך סוף סוף להיות יותר מקבלת ,ולא רק נותנת, תראי איך גם הנתינה שלך נראית אחרת. יותר רכה, יותר נשית ומאפשרת.
שבת שלום ומבורך!
---
הילה ג'ורנו, ערד
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה שהגבת!