ki-tavo
4.9.2020
*חכמת נשים בנתה ביתה פרשת כי תבוא*
מי לא רוצה להיות שמחה? *כולנו* רוצות להיות שמחות ותמיד. אך לצערנו רב המרחק בין השאיפה לבין מימושה במציאות, וקשה בימינו למצוא אדם שחיוך מרוח לו על הפנים מבוקר עד ערב.
*יש אילוצים,* את אומרת לעצמך, לא תמיד הכול חלק – קשה בפרנסה, מאתגר עם הילדים, ואם אין ילדים- אז עוד יותר קשה, ובואי לא נתחיל לדבר על הזוגיות, על הפערים והציפיות *כי לא נסיים...*
איך שלא נסתכל על זה, השמחה חמקמקה, וכדי לתפוס אותה צריך הרבה סיעתא דשמיא. אך האם שמחה היא תוצאה של מציאות מתוקנת או עבודה פנימית גם כשלא הכל מושלם?
*פרשתנו, פרשת כי תבוא,* מתחילה במצוות הבאת ביכורים.
אדם המגדל פירות משבעת המינים בשדהו, עליו לקחת מהפירות הראשונים להעלות אותם לבית המקדש, ושם מצווה עליו *לשמוח בכל הטוב.* אך קודם כל עליו לסמוך את ידיו על הביכורים ולומר *בקול רם תודה!*
אך לא רק תודה עכשווית, על הפירות העסיסיים אלא תודה ה' *על כל הקורות אותנו* - מאז שיעקב אבינו עבד אצל לבן הארמי, דרך יציאת מצרים, עד הכניסה המיוחלת לארץ ישראל.
נראה לכאורה שהנאום הזה מיותר או לא קשור למעמד המשמח של הפירות הראשונים. אלא *שכדי להגיע לשמחת הלב,* צריך לעבור תהליך שכלי של הכרה. *הכרת הטוב.*
שמחת הלב היא לא רק תוצאה של שלמות, שמחת הלב היא עבודה פנימית של התבוננות. וכיוון ששמחה היא לא רק _תוצאה_ אלא _עבודת מידות מאומצת,_ אנחנו מקבלים עליה שכר, או ח"ו להפך- צרות צרורות בצרורות, תחת אשר לא עבדנו בשמחה ובטוב לבב.
*את רוצה לשמוח?* תזכירי לעצמך שאת לא לבד, שאת חלק מעם ישראל. תזכירי לעצמך שיש מי שמשגיח ושמוביל אותך יד ביד אל הארץ המובטחת.
*את רוצה לשמוח באמת?* אל תתקעי רק על המציאות העכשווית, תתחברי לעבר, לכלל, לנצח. ואז השמחה כבר לא תחמוק לך בין הידיים היא תהיה נטועה לך עמוק בלב.
שבת שלום ומבורך!
---
הילה ג'ורנו
052-7906057
072-2828997
תגובות
הוסף רשומת תגובה