חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

חכמת נשים בנתה ביתה  🌸  פרשת במדבר 🌸 לפקוד זה לספור, כמו מִפקד  אך לא רק. לפקוד   זה גם להושיע, כמו "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" ביציאת מצרים. מה הקשר בין המובנים? ✨ השבת , אנו מתחילים חומש חדש, במדבר.  הוא נקרא גם חומש הפקודים,  על שם המפקדים הרבים שמפורטים בו. ואומר רש"י שהקב"ה מונה אותנו כדי להודיע חיבתנו, 💎 כמו אדם שיש לו יהלומים 💎 ומרוב חיבתן חוזר ומונה אותן אחד - אחד... או בעצם חצי - חצי! ✨ כי איך בעצם נעשה המִפקד? כל אחד מבן 20 שנה ומעלה נותן מחצית השקל לתוך תיבה, וכשרוצים לדעת את מניין בני ישראל, מונים את המטבעות. ⚽ עוד מחצית ועוד מחצית עד הגמר ⚽ לא מטבע שלם אלא חצי. ואולי פה טמון הסוד. 💰 מצד אחד מִפקד שמביע את החשיבות הגדולה של כל אחד מאיתנו.  אך מצד שני, המִפקד נעשה על ידי מחציות, לרמוז שאנחנו אמנם חשובים אך לא מושלמים, ובחיבור של כולנו נעשה החשבון שלם. ✨ ערב חג השבועות, החג בו עמדנו בתחתית ההר כאיש אחד בלב אחד, מזכיר לנו שחוץ מזה שהתורה נמשלה לחלב ודבש ( או בקיצור - עוגות גבינה 🍰) היא גם אוהבת להינתן כשאנחנו יחד, והיחד הזה מתאפשר ממחצ...

🌸 חכמת נשים - פרשות בהר בחוקותי 🌸 מי מאיתנו לא הייתה רוצה שדברים טובים יקרו בלי שום מאמץ, שתרים יד... 🖐️ אם ישאלו אותנו "את מעדיפה לנוח או לעבוד קשה" - ברורה הבחירה באפשרות הראשונה. אבל זהו, שלא שואלים אותנו.  אָדָם לְעָמָל יוּלָּד, וזה כולל גם אותנו הנשים. 💫 כסף לא גַּדֵּל על העצים, זה ידוע.   וגם אם היה גדל, היינו צריכות לעבוד קשה כדי לקטוף אותו. אך מה עם תורה? האם תורה גדלה על העצים?  או שצריך לעבוד קשה כדי לקנות אותה? 💫 פרשתנו פרשת בחוקותי מתחילה בפסוק: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ".  ונשאלת השאלה - אם ללכת בחוקותיו של ה׳ זה בעצם לשמור מצוות, אז למה כתוב בהמשך הפסוק "ואת מצוותיי תשמרו" ,  למה הכפילות?  ועונה על כך רש"י: שתהיו עמלים בתורה. 💫 לא כתוב תהיו לומדים תורה,  וגם לא מקיימים תורה,  אלא - עמלים בתורה. תשקיעו. 💪 שמעתי פעם על זוג שהקים עסק. פיצרייה מקומית ומצליחה. 🍕 באחד מן הימים התקשרה האישה אל בעלה וביקשה שיבוא הביתה מהעסק ויעזור לה עם ילדיהם הקטנים. הבעל אכן עשה כמצוות אשתו, סגר את הפיצריה ובא הביתה...

🌸 חכמת נשים - פרשת אמור ול"ג בעומר 🌸 אחד המנהגים בל"ג בעומר הוא משחק בחץ וקשת -  אולי לזכר מלחמת בר כוכבא, אולי לזכר רבי שמעון בר יוחאי שלא נראתה קשת בימיו. נראה לי שהרעיון המחבר בין שניהם הוא ירידה לצורך עלייה. או יותר מדוייק, נסיגה לצורך התקדמות. כמו בחץ וקשת , ככל שאתה לוקח את החץ אחורה יותר כך הוא יגיע רחוק יותר. 💫 בפרשתנו פרשת אמור , אנו נפגשים עם החגים הכתובים בתורה, "דאורייתא": ראש השנה, כיפור, סוכות, שמחת תורה, פסח , ספירת העומר ושבועות. איזה מבין החגים הללו הוא החג שאליו הכי מתכוננים? פסח כמובן. והוא באמת החג היחיד שטומן בחובו נסיגה גדולה וכואבת - שעבוד מצרים. שאר החגים הם זכר ליציאת מצרים , אך אין בהם שעבוד וקושי כמו פסח, והנה פסח זכה לעטרה נוצצת שאין לאף אחד מהקולגות שלו. 💫 רבי שמעון בר יוחאי ובר כוכבא היו חיים באותה תקופה קשה של מלחמה ברומאים, גזירות קשות ובסוף אפילו חורבן, ושניהם היו קשורים לרבי עקיבא. על בר כוכבא רבי עקיבא דרש את הפסוק "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" - ואף ראה בו משיח באותו דור. 💫 ואילו רבי שמעון הוא אחד מחמשת התלמידים החדש...

-  חכמת נשים -  🌸 פרשות אחרי מות קדושים 🌸 נראה לי שהפחד הכי גדול של מחנך הוא שהתלמידים שלו יעשו בדיוק ההפך מהדבר שהוא הכי חינך אליו. והנה, בימי הספירה והצפירה הללו,  נפטרים תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. 😢 אך יודע לנו שאילו היה פוסטר אותו אפשר היה לתלות בכיתתו  של רבי עקיבא מעל הלוח, כנראה שהוא היה:   ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה.  אז מדוע התרחש לנו ככה? 💫 פרשותנו הן פרשות אחרי מות - קדושים,  כאשר זו האחרונה מתחילה בפסוק - "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - ואומר על כך רש"י שפרשה זו נאמרה במעמד הַקְהֵל, מול כל העם, שרוב גופי תורה כתובים בה ולכן כולם צריכים לשמוע. 💫 אחד הכללים הגדולים המופיעים בפרשתנו הוא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" וממנו מפורטות מצוות רבות של אהבת הזולת כמו:  ✔️ והדרת פני לזקן ❌ איסור נקמה וטירה ❌ לפני עיוור לא תיתן מכשול ❌ לא תעשוק את רעך ועוד...  💫 אומרת הרבנית ימימה:  אסור שכלל גדול כמו אהבה ישאר אי שם למעלה  בלי שמורידים אותו לרזולוציות הכי קטנות. ואולי זו היתה הסיבה ל...

🌸חכמת נשים - פרשות תזריע מצורע🌸 מי לא מכירה את המשפט: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט וְאֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתחוֹ שֶׁל אוּלָם"? המשמעות הידועה היא שאם נעשה מאמץ קטן, הכי קטן כמו מחט, הקב"ה ילך לקראתנו, ויפתח לנו בגדול.  חברה חידשה לי השבוע סביב ימי הזכרון והעצמאות, שלא סתם אומרים פתח כמו מחט - כי כמו שהמחט קטנה ככה היא דוקרת.  והשינוי הנדרש מאיתנו בסיפור הוא לטפל בנקודה הדוקרת והכואבת שבנו. החכמה הגדולה היא לעשות שינוי, אפילו קטן, בתחום הכואב לנו ביותר. 💫 בפרשות השבוע, פרשות תזריע מצורע, התורה משקיעה 2 פרשות שלמות ועוסקת כמעט בכולן בסוגיית הצרעת.  צרעת היא נגע רוחני כתוצאה מלשון הרע והוצאת שם רע שמופיע בגוף האדם אך לא רק... "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" יש גם צרעת בבתים! ארץ ישראל היא ארץ רגישה רוחנית. כשכואבת לה הבטן היא מקיאה, וכשיש דיבורים רעים, אז מופיעה צרעת בקירות הבתים. אך יש בכך בשורה! ואומר על כך רש"י: "בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם! שֶׁהַנּ...