הילה ג'ורנו

 28.8.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת כי תצא* _לשדך זו זכות._ להפגיש שתי נשמות , לחבר בין עולמות, לבנות בתים. לשדך זה גם כיף, *בעיקר כשמצליחים* 😊 אך האם לשדך זו חובה , והאם זו מצווה? ואיפה אפשר למצוא לכך  רמז בתורה? פרשתנו פרשת כי תצא, עוסקת בין היתר, במצוות הקשורות לבניין בית בישראל-  *מה קורה כאשר אדם מתחתן ולא אוהב את אשתו?* ומה התפקיד של החתן בשנה הראשונה לנישואין? *(לשמח את אשתו כמובן)* אך בין לבין מופיעה *מצוות השבת אבידה.* אם אדם מוצא חפץ השייך לחברו- עליו להשיבו לבעליו, ואסור לו להתעלם, לעשות עצמו כאילו לא ראה. *חשבתי לעצמי שהנה הרמז למצווה הגדולה הנקראת "לשדך"!* ואכן, הגמרא במסכת קידושין מתייחסת לפרשה שלנו ושואלת- מדוע כתוב שהאיש לוקח את האישה ומתחתן איתה ולא כתוב שהאישה לוקחת את האיש ומתחתנת איתו? והתשובה לא מאכזבת:  *משל לאדם שאבדה לו אבידה – מי חוזר על מי? בעל האבידה מחזר על אבידתו!* לפעמים בעל האבידה מחפש ומחפש ולא מוצא, והאבידה, מסכנה, מרגישה אבודה ונשכחת, ומי יעזור להם אם לא אנחנו? *עוברי אורח בעולם הזה?!אין לנו רשות להתעלם!*  ראית בחור שיכול להתאים לחברה שלך?

 20.8.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה – פרשת שופטים*  מה יהיה איתי?! את שואלת את עצמך.  השעון שלך דופק, והציפיה שלך לישועה גוברת מיום ליום. מתי אמצא עבודה?\ האם הוא הזיווג שלי?\ והאם יהיו לי ילדים אי פעם? *ומתי סוף סוף תיגמר הקורונה?!* שאלות כבדות משקל, ואת רוצה תשובה, מי יענה לך? ובמקביל, קול דודך דופק, ומבקש שתפתחי לו פתח, שלא תשאירי אותו מחוץ לדלת. הוא מחכה גם לתשובה. לתשובתך. *האם תעני לקריאותיו?* *חודש אלול כבר כאן. המלך בשדה.* ואחרי שנה מלאה באי ודאות את מחפשת אי של ודאות. "תראו לי בבקשה *היכן נמצא האי השקט* הזה ואפליג אליו". את מבקשת. *השמים סגורים אמנם אך הים הפתוח...* *בפרשתנו , פרשת שופטים,* משה רבינו מזהיר אותנו מלחפש תשובות אצל *מכשפות וקוראי עתידות* למיניהן. הוא קורא להן *"תועבה"* לא פחות ולא יותר. את רוצה לדעת מה יהיה? את מחפשת תשובות לשאלות חייך? אל תפני לידעונים, לקוראות בקפה. למגדת עתידות. תהיי תמימה. ומפרש רש"י-  אל תחקרי אחר העתידות אלא *תצפי לישועה!* כי גם אם הקוראת בקפה אמרה לך שלעולם לא תתחתני, את מסוגלת לשנות את הגזירה! ישראל מעל המזל, ועל ידי

 14.8.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת ראה התש"פ* הימים ימי החופש הגדול, ימי השמש האין סופית, ימי הצימר והנופש. בימים אלו ישנם אנשים מתוכנו שגם נמצאים בנופש אך שלא מבחירה: _חברינו המבודדים במלונות הקורונה._ למסתכל מהצד נראה שלכאורה ממש נחמד שם, בבתי המלון, הרי סוף סוף אתה נח בבית מלון, וסוף סוף זה לא על חשבונך. אלא שמשיחה עם חברים המבודדים במלונות קורונה הבנו *שגם הנופש הכי חלומי בעולם לא ישמח אף אחד כל עוד הוא בכפייה.* ובאמת השמחה תמיד תהיה קשורה לזכות הבחירה. *בפרשתנו, פרשת ראה,* משה רבינו מראה לנו שעם הכניסה לארץ מובחרת, יש בידנו את היכולת לבחור בין דרך הברכה לבין דרך הקללה. *לכאורה מי ירצה לבחור בקללה?* אלא שהמדרש *(סִפְרֵי)* מבאר שמדובר בשתי דרכים שנראות שונות לחלוטין,  *הדרך האחת -* תחילתה קוצים וסופה מישור, לעומת *הדרך השנייה* אשר תחילתה מישור וסופה קוצים. וכך באמת יש על מה להתלבט, ויש במה לבחור. שהרי אם דרך הקללה הייתה על ההתחלה קוצים ודרדרים - מי היה מתלבט בכלל!? *וההפך -* אם דרך הברכה הייתה מתחילה במישור דובדבנים וקצפת – *הייתה נשללת מאיתנו יכולת הבחירה.* ולכן- אל תיבהלי

 7.8.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה – פרשת עקב.* השכחה היא אחד הדברים היותר קשים לפיצוח.   טבעי להדחיק אירועים טראומתיים, *קורה ששוכחים שמות של אנשים,* וזה לגמרי נורמלי לשכוח איפה הנחת את הפלאפון  אם בדיוק *לא היית מרוכזת.* נראה לכאורה ששכחה לא תלויה ברצון שלנו או בעולם הערכים והמוסר שלנו, *זה פשוט קורה ששוכחים.* אך באמת הפרשה מלמדת אותנו שאפשר *להתגבר על השכחה,* ואפילו רצוי, במיוחד כשרוצים לבנות *חיים משגשגים בארץ ישראל.* *בפרשתנו, פרשת עקב,* משה רבינו מזהיר אותנו מפני *האויב* מספר אחת של  האמונה באלוקים – *השכחה.* אל תשכחו, אומר לנו משה רבנו, אלו ניסיונות עברתם. אל תשכחו כמה קשה היה, אך גם אל תשכחו מי הוליך אתכם במדבר 40 שנה, מי האכיל אתכם מן , ומי דאג לכם לבגדים מגוהצים כל בוקר. *נכון שלא תמיד היה קל,* ובטח שזה די קשה ומאתגר לישון עם מקרר ריק בלילה , בציפייה דרוכה לרדת המן כל יום מחדש... אך תדעו שכל מה שעברתם במדבר, כל הקשיים והניסיונות היו רק *לטובתכם.* כדי לגדל בכם כזו אמונה חזקה, *כזה קשר לריבונו של עולם,* קשר בלתי נשכח. *וכי לא עדיף דווקא לשכוח את הקשיים שהיו?* אז זהו שלא. משה רבינו