הילה ג'ורנו

 29.5.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה- חג שבועות ופרשת נשא* חתונה זה אולי *האירוע הכי שמח בעולם,* הרגע בו שניים הופכים לאחד ומקימים בית. כשמבינים את זה, קל יותר להבין על מה השמחה הגדולה בחג שבועות, חג מתן תורה.  הרי מה היה שם בעצם? *חתונה!* ריבונו של עולם בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, כתובתו. באותו מעמד נשגב נחקקה בנשמתנו השייכות הבלתי פוסקת לתורה ולנותן התורה. אך אם נתבונן נגלה שההמשך של *הסיפור לא היה כ"כ מרנין,* בלשון המעטה... *אמנם משה רבנו עלה למרום* להביא את התורה ביום בו אנו חוגגים את חג שבועות, *אך כשהוא ירד* סוף סוף עם לוחות בידיים , הכלה זנתה תחת החופה ,  *חטאנו בעגל,*  והלוחות היקרים נשברו עוד לפני שהספיקו להגיע ליעד. תארי לעצמך כלה שמתחת לחופה מתחילה להתכתב בפלאפון  עם חבר ילדות שאינו בעלה, ועוד שולחת לו 😍 סמיילי עם לבבות בעיניים. *ה' ירחם.* *אז על מה כל השמחה בעצם?* אולי טעינו בתאריך והיה עדיף בכלל לחגוג את חג מתן תורה לא בו' סיון, אלא ביום בו משה רבנו ירד עם הלוחות השניים, השלמים? *אלא שזו בדיוק השמחה בחתונה.* כשזוג עומד תחת החופה , הוא לא מודע עדיין לכל *ה

  22.5.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה–פרשת במדבר* חשבת פעם איך מרגיש אדם *שלא סופרים אותו?* לא מוערך ומאליו לא נצרך.  ואיך מרגיש *עם שלם שסופרים אותו שוב ושוב?*  מאמין ומאליו מאומן. השבת, אנו מתחילים בשעה טובה חומש חדש, *ספר במדבר.* חומש זה נקרא גם *"ספר הפיקודים"* על שם המפקדים הרבים הנערכים בו.  כשקוראים את המפקדים מגלים פתאום שעם ישראל הוא לא עדר של בני אדם בו לא משנה מי נעדר,  אלא  *לכל איש* יש שם, שם משפחה וייחוס.  וכל שבט מסודר במקום המיוחד לו בדיוק. ובזה המפקד אין איש נפקד , ולכל אחד *יש תפקיד מיוחד* עליו הוא מופקד. לא במקרה נערכים המפקדים הללו בחומש במדבר, חומש המתאר את הקורות אותנו בארץ לא זרועה, את האתגרים והנפילות, *את ההליכה שלנו אחריו באמונה.* מדרגת האמונה שנבנתה בנו בהליכה במדבר התחילה בעצם באמון שהוא נתן בנו, בספירה שלו אותנו. והמפקד הזה הביא לתפקיד והמנייה הזו הביאה בסופו של דבר למינוי,  כפי שמפרש רש"י את המילה משמרת כמינוי. ובימים אלו אנו עונים לו בספירה הדדית, ספירת העומר, בה אנו מונים את הימים לחג מתן תורה, החתונה הגדולה . *ונסיים בסיפור אמיתי , חם מהתנור:*

 15.5.2020 *חכמת נשים-פרשת בהר בחוקותיי* תגידי, כמה חיכית למשיח שיבוא בחודשיים האחרונים? בלי סוף. ועכשיו, עם החזרה לשגרה נראה שמפלס הציפייה מתחיל לרדת. 🏆 *זה הזמן אם כן לברר את המושג גאולה.* 🏆 מה המשמעות לפי דעתך של המילה "גאולה"?  מן הסתם תגידי: *חזרה לארץ, משיח, בית מקדש.* את צודקת , וודאי שכל התשובות נכונות, אך יש משמעות יותר ראשונית למילה "גאולה",  ואותה אנו פוגשות השבת. *בפרשתנו , בהר – בחוקותיי,* המילה גאולה חוזרת על עצמה מספר פעמים בהקשר של קנייה ומכירה של בתים וקרקעות, ונראה שהכוונה בכל הגאולות אחת היא-  החזרת הנכס לבעליו. בשנת היובל כל האדמות שנקנו חוזרות לבעליהן,  כל הנכסים ששועבדו חוזרים למקורם ולערכם, וכל העבדים שנמכרו חוזרים לרשות עצמם. גאולה פירושה *שיבה* של כל דבר למקומו. כל נכס לבעליו , וכל אדם לעצמו. גאולה מתחילה מההבנה שאף אחד לא בעל הבית על חברו או על נכסי חברו,  כיוון שיש בעל הבית מעליו, שהוא קונה הכול , *אדון הכול.* *אנחנו מכירות את הסיפור הזה ממגילת רות.* רות השבה משדה מואב עם נעמי חמתה, ונעמי המחפשת את הגואל היותר קרוב שיגאל את האדמה של אלימ

 8.5.2020 חכמת נשים בנתה ביתה-פרשת אמור איך אומרים בעברית : "מסתובבים ונופלים"? – *חגים ומועדים!* עם כל הציפייה לקראת החגים והכיף הגדול ביציאה מהשגרה, יש בהם אתגר לא קטן ולכן למילה " מועד" יש גם משמעות של נפילה. יש שיגידו שהנפילה מגיעה באמת תוך כדי החג עצמו, בטרחה המרובה, בהתמודדות עם האורחים או עם חוסר האורחים (כפי שחווינו בפסח האחרון) ויש שיגידו שהנפילה דווקא מגיעה אחרי שהחג נגמר, האורות כבים , והשגרה מאיימת לחדור לחיינו עם הזריחה שלמחרת. אז איך מתמודדים עם החזרה לשגרה אחרי תקופה ארוכה? *בפרשתנו , פרשת אמור, אנו פוגשים את "פרשת המועדות"* - כל החגים מדאורייתא התכנסו לפרק כג' בחומש ויקרא, וביניהם מופיעה "ספירת העומר", הספירה שאנו סופרים ממש בימים אלו , ספירה יום יומית המחברת את חג פסח שנותר מאחור עם חג שבועות המתקרב ובא.  בימינו אנו נוהגים בימי ספירת העומר מנהגי אבלות על מותם של תלמידי ר' עקיבא שמתו במגיפה בין פסח לשבועות, אך במקור ימים אלו נשאו אופי חגיגי , מעין "חול מועד" ארוך שבא לרכך את הנפילה אחרי ימי פסח המוארים, *ולהכין א

 1.5.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה "אחרי מות-קדושים"* אנו נמצאים בעיצומם של ימים מיוחדים , ימים מבשרי גאולה, ימי חודש אייר. אחד הפלאים בחודש זה הוא שבדרך כלל פרשות השבוע "אחרי מות – קדושים" מגיעות אלינו אחרי זיכרון מותם של *קדושי השואה וקדושי חללי מערכות ישראל.* מה שמעורר את השאלה: *מה זה בעצם להיות קדוש?* והאם אפשר להגיע לזה בעודנו בחיים? פרשת אחרי מות מתחילה מעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.  אם אשאל אתכן מה היום הכי קדוש בשנה, מן הסתם התשובה תהיה *"ברור, יום הכיפורים"* יום המובדל מהחומר, אין אוכל אין מים, רק אני לבד עם ה'. אפילו יצר הרע בחל"ת😊 "...  אלא שבפרשת "קדושים תהיו" , הפרשה שמגיעה מיד אחרי מות, אנו מגלים שהקדושה עליה אנו מצווים אינה נמצאת רק בבית הכנסת בין תפילת נעילה לתקיעת השופר, אלא היא נמצאת *עמוק–עמוק בתוך החיים:* באיסורי עריות, בחובתנו לשים לב לעַנִי ולגֵר, ברגישות הנדרשת כלפי חרש ועיוור, ובהבנה הבסיסית שיראת השמים שלנו נמצאת ממש פה בארץ, בתוך המעשים היומיומיים. *למות כקדוש זו זכות עצומה, אך להיות קדוש זו משימת חיים!*