חכמת נשים בנתה ביתה -הילה ג'ורנו

חכמת נשים בנתה ביתה  🌸  פרשת במדבר 🌸 לפקוד זה לספור, כמו מִפקד  אך לא רק. לפקוד   זה גם להושיע, כמו "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" ביציאת מצרים. מה הקשר בין המובנים? ✨ השבת , אנו מתחילים חומש חדש, במדבר.  הוא נקרא גם חומש הפקודים,  על שם המפקדים הרבים שמפורטים בו. ואומר רש"י שהקב"ה מונה אותנו כדי להודיע חיבתנו, 💎 כמו אדם שיש לו יהלומים 💎 ומרוב חיבתן חוזר ומונה אותן אחד - אחד... או בעצם חצי - חצי! ✨ כי איך בעצם נעשה המִפקד? כל אחד מבן 20 שנה ומעלה נותן מחצית השקל לתוך תיבה, וכשרוצים לדעת את מניין בני ישראל, מונים את המטבעות. ⚽ עוד מחצית ועוד מחצית עד הגמר ⚽ לא מטבע שלם אלא חצי. ואולי פה טמון הסוד. 💰 מצד אחד מִפקד שמביע את החשיבות הגדולה של כל אחד מאיתנו.  אך מצד שני, המִפקד נעשה על ידי מחציות, לרמוז שאנחנו אמנם חשובים אך לא מושלמים, ובחיבור של כולנו נעשה החשבון שלם. ✨ ערב חג השבועות, החג בו עמדנו בתחתית ההר כאיש אחד בלב אחד, מזכיר לנו שחוץ מזה שהתורה נמשלה לחלב ודבש ( או בקיצור - עוגות גבינה 🍰) היא גם אוהבת להינתן כשאנחנו יחד, והיחד הזה מתאפשר ממחצ...

🌸 חכמת נשים - פרשות בהר בחוקותי 🌸 מי מאיתנו לא הייתה רוצה שדברים טובים יקרו בלי שום מאמץ, שתרים יד... 🖐️ אם ישאלו אותנו "את מעדיפה לנוח או לעבוד קשה" - ברורה הבחירה באפשרות הראשונה. אבל זהו, שלא שואלים אותנו.  אָדָם לְעָמָל יוּלָּד, וזה כולל גם אותנו הנשים. 💫 כסף לא גַּדֵּל על העצים, זה ידוע.   וגם אם היה גדל, היינו צריכות לעבוד קשה כדי לקטוף אותו. אך מה עם תורה? האם תורה גדלה על העצים?  או שצריך לעבוד קשה כדי לקנות אותה? 💫 פרשתנו פרשת בחוקותי מתחילה בפסוק: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ".  ונשאלת השאלה - אם ללכת בחוקותיו של ה׳ זה בעצם לשמור מצוות, אז למה כתוב בהמשך הפסוק "ואת מצוותיי תשמרו" ,  למה הכפילות?  ועונה על כך רש"י: שתהיו עמלים בתורה. 💫 לא כתוב תהיו לומדים תורה,  וגם לא מקיימים תורה,  אלא - עמלים בתורה. תשקיעו. 💪 שמעתי פעם על זוג שהקים עסק. פיצרייה מקומית ומצליחה. 🍕 באחד מן הימים התקשרה האישה אל בעלה וביקשה שיבוא הביתה מהעסק ויעזור לה עם ילדיהם הקטנים. הבעל אכן עשה כמצוות אשתו, סגר את הפיצריה ובא הביתה...

🌸 חכמת נשים - פרשת אמור ול"ג בעומר 🌸 אחד המנהגים בל"ג בעומר הוא משחק בחץ וקשת -  אולי לזכר מלחמת בר כוכבא, אולי לזכר רבי שמעון בר יוחאי שלא נראתה קשת בימיו. נראה לי שהרעיון המחבר בין שניהם הוא ירידה לצורך עלייה. או יותר מדוייק, נסיגה לצורך התקדמות. כמו בחץ וקשת , ככל שאתה לוקח את החץ אחורה יותר כך הוא יגיע רחוק יותר. 💫 בפרשתנו פרשת אמור , אנו נפגשים עם החגים הכתובים בתורה, "דאורייתא": ראש השנה, כיפור, סוכות, שמחת תורה, פסח , ספירת העומר ושבועות. איזה מבין החגים הללו הוא החג שאליו הכי מתכוננים? פסח כמובן. והוא באמת החג היחיד שטומן בחובו נסיגה גדולה וכואבת - שעבוד מצרים. שאר החגים הם זכר ליציאת מצרים , אך אין בהם שעבוד וקושי כמו פסח, והנה פסח זכה לעטרה נוצצת שאין לאף אחד מהקולגות שלו. 💫 רבי שמעון בר יוחאי ובר כוכבא היו חיים באותה תקופה קשה של מלחמה ברומאים, גזירות קשות ובסוף אפילו חורבן, ושניהם היו קשורים לרבי עקיבא. על בר כוכבא רבי עקיבא דרש את הפסוק "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" - ואף ראה בו משיח באותו דור. 💫 ואילו רבי שמעון הוא אחד מחמשת התלמידים החדש...

-  חכמת נשים -  🌸 פרשות אחרי מות קדושים 🌸 נראה לי שהפחד הכי גדול של מחנך הוא שהתלמידים שלו יעשו בדיוק ההפך מהדבר שהוא הכי חינך אליו. והנה, בימי הספירה והצפירה הללו,  נפטרים תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. 😢 אך יודע לנו שאילו היה פוסטר אותו אפשר היה לתלות בכיתתו  של רבי עקיבא מעל הלוח, כנראה שהוא היה:   ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה.  אז מדוע התרחש לנו ככה? 💫 פרשותנו הן פרשות אחרי מות - קדושים,  כאשר זו האחרונה מתחילה בפסוק - "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" - ואומר על כך רש"י שפרשה זו נאמרה במעמד הַקְהֵל, מול כל העם, שרוב גופי תורה כתובים בה ולכן כולם צריכים לשמוע. 💫 אחד הכללים הגדולים המופיעים בפרשתנו הוא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" וממנו מפורטות מצוות רבות של אהבת הזולת כמו:  ✔️ והדרת פני לזקן ❌ איסור נקמה וטירה ❌ לפני עיוור לא תיתן מכשול ❌ לא תעשוק את רעך ועוד...  💫 אומרת הרבנית ימימה:  אסור שכלל גדול כמו אהבה ישאר אי שם למעלה  בלי שמורידים אותו לרזולוציות הכי קטנות. ואולי זו היתה הסיבה ל...

🌸חכמת נשים - פרשות תזריע מצורע🌸 מי לא מכירה את המשפט: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט וְאֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתחוֹ שֶׁל אוּלָם"? המשמעות הידועה היא שאם נעשה מאמץ קטן, הכי קטן כמו מחט, הקב"ה ילך לקראתנו, ויפתח לנו בגדול.  חברה חידשה לי השבוע סביב ימי הזכרון והעצמאות, שלא סתם אומרים פתח כמו מחט - כי כמו שהמחט קטנה ככה היא דוקרת.  והשינוי הנדרש מאיתנו בסיפור הוא לטפל בנקודה הדוקרת והכואבת שבנו. החכמה הגדולה היא לעשות שינוי, אפילו קטן, בתחום הכואב לנו ביותר. 💫 בפרשות השבוע, פרשות תזריע מצורע, התורה משקיעה 2 פרשות שלמות ועוסקת כמעט בכולן בסוגיית הצרעת.  צרעת היא נגע רוחני כתוצאה מלשון הרע והוצאת שם רע שמופיע בגוף האדם אך לא רק... "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" יש גם צרעת בבתים! ארץ ישראל היא ארץ רגישה רוחנית. כשכואבת לה הבטן היא מקיאה, וכשיש דיבורים רעים, אז מופיעה צרעת בקירות הבתים. אך יש בכך בשורה! ואומר על כך רש"י: "בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם! שֶׁהַנּ...

 🌸 חכמת נשים בנתה ביתה - פרשת שמיני 🌸 כשקוראים על מות שני בני אהרון בחנוכת המשכן קשה שלא להיזכר ברב שמואל סלוטקי ששכל את שני בניו - נועם וישי הגיבורים הי"ד - בקרב בקיבוץ עלומים ביום שמחת תורה התשפ"ד. 💫 באחת הפעמים כשהתראיין אמר הרב סלוטקי שהתורה מזכירה פעמיים את מותם של נדב ואביהו: פעם אחת בפרשתנו, פרשת שמיני, ובפעם השנייה בפרשת אחרי מות.  ומה ההבדל בניהם? העיתוי. 💫 בפרשת שמיני כאשר התרחש האסון אהרון נדם. "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" - דקה דומייה ובתוכה כאב נורא שמפלח את הגוף ושובר את הלב לרסיסים. 💫 אך ממרחק של זמן, בעוד שתי פרשות, ביחד עם הכאב על מותם יופיע גם התיקון, ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, היום הקדוש בשנה,   תִּלָּמד דווקא מהפרשה המתחילה במילים "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן". 💫 ואין דבר יותר מנחם מזה, אומר הרב סלטוקי, לראות שזה לא היה לחינם, שמהאסון יוצאת כפרה וטהרה לכל בני ישראל. 💫 במילה נחמה מסתתרת המילה "חנם" בהיפוך אותיות. אחת הדרכים לנחם וגם להתנחם היא למצוא משמעות ותיקון דווקא מתוך האסון, לזכות לראות שזה לא היה בחינם, וכגוד...

 🌸 חכמת נשים בנתה ביתה 🌸 שביעי של פסח ☕ למה לקפה נמס קוראים "נס" קפה? ☕ מה קפה זה - היה שחור ועם החלב הפך לבן, כך הנס הפך מציאות אחת למציאות אחרת, טובה יותר  😊 וכמו שכולם מחכים לנס, כך אוהבי הקפה הנמס תמיד מחכים שיעברו 6 שעות.. (אלא אם כן יש חלב סויה) 💫💫💫 שביעי של פסח המגיע אלינו בסוף החג,  טומן בחובו את אחד הניסים הגדולים שקרו לעם ישראל: 🌊 נס קריעת ים סוף. 🌊 נס שהפך ים ליבשה וללא ספק חיכו לו לפחות 6 שעות. "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" ושואל המדרש: הים ראה וינס - מה ראה? ראה ארונו של יוסף, שנאמר בו "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה".  ביחד עם רבבות עם ישראל שיצאו ממצרים היה גם ארונו של יוסף. יוסף אמנם נפטר במצרים אך ביקש להיקבר בארץ ישראל ולכן גם הוא היה שם בזמן קריעת ים סוף. ואומר המדרש שבזכותו נקרע הים. ומה היתה הזכות של יוסף? 💇🏼‍♂️כשיוסף היה צעיר ויפה  💇🏼‍♂️ הוא עמד בניסיון גדול עם אשת פוטיפר שניסתה לפתות אותו להיות עימה, אישה גויה ונשואה! רחמנא ליצלן. יוסף כאמור עמד בניסיון הגדול ובמקום לזרום - הוא הפך את הטבע שלו ו...

  🌸 חכמת נשים פרשת צו-שבת הגדול 🌸 מסופר על גן ילדים יוצא דופן שבמקום לשחק במשחקי קופסא בבוקר, הגננת הייתה מביאה לכל ילד טאבלט אישי עם משחקים דיגיטליים. בוקר אחד נכנס לגן אחד ההורים ומגלה שהשער פתוח לרווחה, ואף גננת לא משגיחה שהילדים לא יצאו. ניגש האב הנסער אל הגננת בטענה: "איך את לא סוגרת את השער?! את לא מפחדת שהילדים יברחו לך?" השיבה לו הגננת בשלוות נפש: "אל דאגה! הקליטה האלחוטית וויפיי (wifi) 🛜 מגיעה רק עד לשער... (הרב פנחס אבוחצירא) 😅 צחוק צחוק, אבל זה בדיוק מה שעברנו במצרים. לעולם לא ברח עבד ממצרים, למרות שלא היו שום גדרות שהקיפו אותה. פרעה הרשע היה גאון בלשעבד אנשים מבפנים. הוא גידל דורות על דורות של עבדים שאפילו לא חלמו שיכולה להיות מציאות אחרת. שיעבוד פנימי הוא בהרבה יותר חזק מכל גדר שיש בעולם. אז איך יוצאים מזה? 💫 השבת אליה אנו נכנסים היום קרויה שבת הגדול ולא שבת הגדולה, וזאת על שם הנס הגדול שאירע לנו במצרים. ומה היה הנס? בשבת שקדמה ליציאת מצרים כל בני ישראל לקחו את הכבשים שהיו האלילים של מצרים וקשרו אותם למיטה שלהם, וזאת לעיניהם המ...

 🌸 חכמת נשים פרשת ויקרא 🌸 לא קל להיות בין לבין, ובעצם לא פה ולא שם. ערב פסח הוא אחד הזמנים שמזמנים לנו את תחושת התלישות הזו. עוד לא יושבים בשולחן הסדר כשהכל נוצץ מסביב אך גם לא בבלגן הרגיל שהתרגלנו אליו. ואיך אפשר ביד אחת לנקות לפסח  וביד השנייה ללוש חלות לשבת? כשר וחמץ משמשים בערבוביה מה שהופך את הזמן הזה לרגיש במיוחד. 💫 בפרשתנו פרשת ויקרא יש איש אחד שגם עומד בין לבין, קוראים לו משה רבינו. ובאמת ריבונו של עולם קורא לו בלשון חשיבות "ויקרא", וקורא לו באופן אישי להיכנס פנימה אל המשכן. 💫 כדי להבין את הסיטואציה נעשה רגע זום-אאוט: המשכן נחנך בסוף הפרשה הקודמת ומי הולך לעבוד בתוכו? לא, זה לא משה רבנו 😊  מעבר לכך, כל חומש ויקרא עוסק בעבודות המוטלות על אחיו הכהנים, והוא - לא ביניהם.  זה קצת מבאס, הייתי אומרת, להיות טרוד כל כך בבניית בית שנועד בכלל לעבודה של אחרים, ואולי זו הסיבה שהקב"ה קורא לו בחביבות "ויקרא". 💫 "נכון שרוב חומש 'ויקרא' הוא בכלל תורת הכוהנים, אך אני קורא לך להיות הצינור שמעביר אליהם את המסר." אפשר להיות בין לבין ולהרגיש תלוש אך א...

 🌸 חכמת נשים פרשת פקודי 🌸 לא מזמן התפרסמה כתבה על אישה שהתחתנה בשנית, ואחד הדברים שהיא שיתפה בכתבה הוא ההחלטה להשאיר את ארגז השיפוצים במחסן  - ובעצם להפסיק לתקן את בן הזוג.  או במילים אחרות : לתת לו את המרחב להיות הוא עצמו. 💫 בפרשתנו פרשת פקודי מסתיימת בניית המשכן בראש חודש ניסן. הרב יונתן זקס מחדש שבניית המשכן בסוף ספר שמות מקבילה לבריאת העולם בתחילת ספר בראשית והוא מסכם זאת במשפט אחד: בבריאת בעולם אלוקים יצר מקום לבני האדם, ובהקמת המשכן בני האדם יצרו מקום לקרבת אלוקים, לשכינה. המשותף לשניהם הוא דבר אחד: נתינת מקום. 💫 כמו שהקב"ה צמצם את נוכחותו כדי לתת לנו להתקיים (ולכן עולם מלשון הֵיעֶלֶם) כך גם אנחנו.  אם אנו רוצים קרבת אלוקים אנחנו צריכים לתת לו מקום בחיינו ובעצם לצמצם את עצמנו. ולכן אי אפשר לעשות הכל איך ומתי שרוצים. מי שרוצה לתת מקום לאלוקים בחייו, צריך להכניס אותו ללו"ז. 💫 הדבר נכון גם למערכות יחסים ובפרט בקשר זוגי. כל אחת מאיתנו הגיעה לזוגיות עם רשימת מכולת של מה אני רוצה בבן הזוג - וזה וודאי חשוב לשלב החיפוש! אך ברגע שמצאת - כדאי לִגנוז את הרשימה בארכי...

 🌸 חכמת נשים פרשת ויקהל 🌸 פרשת פרה 💕 הנתינה שלך היא לקבל ממנו. 💕 מכירה את הסיטואציה? 💰 את שולחת מישהו לקניות ואז את מגלה שהוא קנה יותר מידי? או יקר מידי? ביקשת 10 בצלים וקיבלת 10 קילו בצל? ומה תעשי איתם עכשיו, לא חבל? הזמנת אורחים לשבת ובמקום להביא עוגה, הם הביאו איתם חצי סוּפר?  אם הדוגמאות הללו מוכרות לך , את בהחלט נמצאת בחברה טובה 😊 אך כדי לדעת איך להתנהל נכון מול נתינה מוגזמת כלפיך, בלי להתעצבן, כדאי שתשימי לב לדבר או שניים שהפרשה שלנו מחדשת.  בפרשתנו , פרשת ויקהל,  💲 בני ישראל מתנדבים לבניית המשכן מהונם וממונם💲 ועושים את זה ממש מכל הלב, עד כדי כך שהיה צריך לכלוא אותם שיפסיקו להביא כי היה כבר די והותר.  "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם ... וְהוֹתֵר" רגע , רגע , היה די או הותר?  הזהב וכל החומרים המשובחים הספיקו בדיוק או שנישאר מיותר? על השאלה הזו עונה האור החיים הקדוש ברגישות מופלאה, ואומר שבאמת הנשים והאנשים הביאו יותר ממה שהיה צריך, ואכן נשארו דברים מיותרים, אך כדי לחוס על כבודם של ישראל, הקב"ה עשה נס  וכל השפע - המיותר לכאורה,  הספיק בד...

🥳 פורים שמח! פרשת כי תשא 🥳 עם כל השמחה בימי הפורים הללו, נראה שאין אישה שלא מגיעה להרגשה שהיא פשוט לא מספיקה. לא מספיקה גם לבשל לסעודת פורים וגם להכין שבת וגם לנקות וגם לקנות וגם לחפש את הילדים וגם לכבס אחרי הילדים, גם להכין משלוחי מנות וגם לקבל משלוחי מנות.. מזל שלפחות מתנות לאביונים זה יכול להיות בלחיצת כפתור (תודה לביט). 💫 את התחושה המעיקה הזו ניסה בכישרון רב להטמיע בנו עמלק ויורשו המן הרשע - "תהיו בטוחים ב 💯 אחוז שאתם בספק." איך רוכשים אם כך תחושת ביטחון ורוגע מול הספק המכרסם שמאיים לאבד אותנו לדעת בבחינת עד לא ידע? כאן נכנס לתמונה משה רבנו בפרשתנו, פרשת כי תשא. 💫 משה רבנו שובר את הלוחות נוכח הריקודים סביב עגל הזהב (מילא בניתם עגל , אבל לרקוד לפניו?) אך מצד שני הוא בטוח 💯 אחוז שיש אפשרות לתקן - שלמרות שקלקלנו אנחנו בהחלט מספיק טובים להיות עם ה׳ ולקבל תורה. ואם צריך בשביל זה עוד 40 יום, ועוד 40 יום, אז נחכה בסבלנות. 💫 המילה סבלנות היא מלשון להיות סבַּל. ומה סבַּל עושה? נושא על גבו משא. פרשת כי תישא מלמדת אותנו איך לשאת חוסר ודאות בלי להישבר, גם כשהלו...