רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2020

vaethanan

  31.7.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת ואתחנן* לא מזמן סיפרה לי בחורה מתחזקת שיום לפני כן קראה לראשונה את ברכות השחר, ומיד התחברה למה שכתוב שם *חוץ מדבר אחד...* בהתחלה חשבתי שהיא תשאל בפמיניסטיות "למה מברכים *שלא עשני אישה"?* אך היא הפתיעה ושאלה: "למה כתוב שלא עשני *גוי?* מה רע בלהיות *גוי?*  אנחנו לא יותר טובים מהם! *הם אנשים בדיוק כמונו!"* _האמנם?!_ בפרשתנו, פרשת ואתחנן, ערב הכניסה לארץ ישראל, משה רבנו מזהיר אותנו מהגויים היושבים בארץ. משה לא פוחד שהם יביסו אותנו במלחמה או בפיגועים ח"ו. אלא הוא מזהיר אותנו מפני ההשפעה הרוחנית שלהם עלינו. *תדעו,* אומר לנו משה, אתם עם קדוש. *עם סגולה.* ומה זה בעצם סגולה? כמו אמא שהולכת לאסיפת הורים והמחנכת אומרת: "הבן שלך... יש בו פוטנציאל, כשהוא רוצה- *הוא מסוגל!"* כך גם אנחנו , *יש בנו פוטנציאל,* מסוגלות , סגולה. נשמה אלוקית שלא תלויה בנו , ולא במעשים שלנו. *ולגויים- אין.* אין את אותה מסוגלות רוחנית שיש לנו. האם זה אומר שאנחנו גזעניים? *שאנחנו שונאים גויים? ממש לא.*  להפך. הקב"ה בחר בנו מכל העמים כדי להאיר לכל

dvarim

 23.7.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה – פרשת דברים* תשעת הימים כבר כאן , וזה הזמן להסתכל על חצי הכוס הריקה. כל השנה אנחנו מתאמצות להביט על הטוב, על המלא, על היש. אך יש זמן בשנה בו מותר לראות את האין, לבכות את החסר , להתגעגע לשלם. בתשעה באב נוהגים לקרוא את מגילת איכה, ואומרת הרבנית ימימה ש"איכה" זה בעצם לשאול  "איך ככה? איך קרה לנו ככה? ".  *השבת, אנו מתחילים חומש חדש, חומש דברים,* ובפרשתנו, פרשת דברים,  משה רבינו נואם את נאומו האחרון לפני לכתו , וגם שואל באותו מטבע לשון של תשעה באב : איכה. איכה אשא לבדי? איך אשא את כל הטרחה שלכם? , את כל המשא שלכם?, את כל הריב שלכם? וגם אנחנו, בימים אלו שואלות את עצמנו: איכה, ריבונו של עולם, איך ככה?  לא פשוט לשאת לבד את כל המשא הזה על הגב, ואת המסיכה הזו על הפנים. קשה לנו עם הבידוד החברתי ועם המסך הזה שחוצץ בנינו, ואם נודה על האמת, ככה בשקט בשקט , בלי שאף אחד ישמע-  *באמת קשה לנו* עם המסך הזה שירד בנינו לבינו לפני 2000 שנה, *מיום שחרב הבית.* כי מיום שחרב הבית, אין בית אחד בישראל שנשאר שלם. כי איכה אשא? – לא פשוט לשמור על הנישואין אל מול

2020-matot-mase

 17.7.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה- פרשת מטות מסעי* יש דברים שכסף לא יכול לקנות, אך בהחלט יכול לתחזק. בריאות, למשל.  כסף לא יכול להחזיר לבן אדם את הבריאות אך עם כסף אפשר לקנות אוכל יותר בריא , או תרופות , לא עלינו. אהבה, למשל.   אי אפשר לקנות אהבה בכסף, אך אפשר לקנות מתנות מפנקות לאנשים שאוהבים ובכך לתחזק את הקשרים-  בפרט אם מדובר במשפחה הגרעינית שלך. אך מה לגבי חיים? האם אפשר לקנות חיים בכסף?... *בפרשתנו , פרשת מסעי, ערב הכניסה לארץ,* בני גד ובני ראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ ולהתנחל בה יחד עם שאר השבטים. כשהם מתארים למשה רבינו את תוכניות ההתיישבות שלהם הם מספרים שהם יקימו *גדרות לצאנם וגם ערים לטפם.* משה רבינו שם לב לשיבוש הלשוני – עקרוני, ומתקן אותם בעדינות- אתם תקימו *ערים לטפכם וגדרות לצאנכם* ולא להפך.  כאומר: הילדים קודמים לצאן, חינוכם קודם לעסקים וחייהם קודמים לכלכלה.  וכי הם לא ידעו זאת? אנחנו מדברים כאמור על שני משבטי י-ה. אנשים משכמם ומעלה, צדיקים וחכמים. איך יתכן שהם לא חשבו שהילדים קודמים לכלכלה? אלא שאולי הם חשבו, כמו שרבים מאיתנו חושבים-  "הרי בש

2020-pinhas

 10.7.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה פרשת פנחס* אנחנו עומדות בפתח של שלושת השבועות, שלושה שבועות של געגועים עזים לבית המקדש, שלושה שבועות של כיסופים עזים *לציר כיסופים,* וגוש בגרון שמזכיר את *הגירוש מהגוש.* *האהבה שלנו לארץ ישראל אינה אהבה לעוד שטח נדל"ן,* והבכי על חורבן הבית אינו רק על העצים והאבנים שנשרפו שם  אלא גם ובעיקר *על השכינה שהסתלקה,* ועל הקירבה שהייתה ואיננה. לנו הנשים יש חיבור מיוחד לארץ, אולי מפני שגם הארץ  נקראת בשם נקבה, ארץ חמדה, ויש ביננו אחוות נשים מיוחדת😊 *בפרשתנו, פרשת פנחס,* מגיעות חמש אחיות רווקות לפני משה רבינו ומבקשות נחלה. אביהן צלופחד מת בחטאו, *והן מבקשות שחלקן בארץ לא יגרע, הן מבקשות אחוזה.* היינו יכולות לחשוב שבעסקי נדל"ן עסקינן, ושבעצם מדובר בחבורת אחיות  *שרוצות בית יפה עם גינה,* ושטח מאחורי הבית כדי לזרוע בו חיטה.  אך רש"י מאיר את עיננו ומספר על הייחוס שלהן- *הן שייכות לשבט מנשה, בנו של יוסף הצדיק שחיבב את הארץ,* ובעצם האחוזה שהן מבקשות היא לא וילה גדולה עם בריכה, אלא *הן באמת רוצות להיאחז בארץ, מרוב חיבתן הגדולה אליה.* חיבה גדולה שהייתה מנת

2020-balak

 3.7.2020 *חכמת נשים בנתה ביתה פרשת בלק* כמה פעמים הבטחת לעצמך שהפעם לא תכעסי? שהפעם תדוני לכף זכות? ושוב פעם, ממש כמו פעם- נפלת. ואיך את ממשיכה לקוות שיום יבוא ותצליחי להביט בעין טובה על כל המציאות, ובמיוחד על זו שנמצאת אצלך מתחת לאף, *בבית.* לא קל להתעלם מהבאגים שנמצאים אצל זולתנו, ועוד יותר קשה לשתוק כשהם מסתירים לנו את שדה הראייה... אך איך בכל זאת מצליחים לסגל מבט חיובי, ואיזו ברכה יכולה לצאת מזה? כל זאת ועוד - בפרשתנו, *פרשת בלק.* בפרשתנו, *בלעם הרשע מנסה לקלל את עם ישראל* ולא מצליח. בלק מלך מואב מת מפחד *מהעם הזה שרק עכשיו יצא מהניילון* וכבר מכסה לו את עֵין השמש, ועל כן  שוכר הוא את בלעם הרשע בכסף רב  ועושה את כל המאמצים שאך קללות יצאו מפיו. אך לצערו (ולשמחתנו הרבה) הוא לא מצליח *ורק ברכות נובעות מפיו כמעיין המתגבר!* כאשר בלק המאוכזב מגלה שהניסיון למצוא באגים כשל, הוא משנה  לבלעם את המקום ממנו הוא מסתכל על מחנה ישראל, *שמא מזווית אחרת* ימצא סוף סוף הפגם ויפתח הפתח לקללה שתחול. באחד הניסיונות לקלל בלק מבקש מבלעם להסתכל רק *על הקצה* של המחנה ולא על כולו. כאומר: אל תביט על התמונה הש